Текст и перевод песни עפרה חזה - בן פרבר

בן פרבר

הוא היה בן פרבר
חי בעוני ושר
לשמחה, לבריאות
לאהבה, לפשטות כל היום
היא חייתה במרחק רב ממקום מגוריו
היא חייתה במרחק
ומגבוה הביטה, הביטה אליו

והוא שר לה
את ליבו ואת כל מכאוביו
את חלומו, את חלומה
שאהב אהב

והוא שר לה
אל תהיי כציפור בגבהים
אל תהיי שם
בין עננים רחוקים

היא ישבה לצידו
והיתה כצלו
הוא אהב מבטה
ולא מש מצידה מעולם
מכיתה לכיתה
משנה לשנה
נדדו בדרכים
ושניהם אוהבים, בודדים

היא ניסתה
את אביה לקרב אל ליבו
אל עולמו, אל יום יומו
ולשווא, לשווא
הוא ניסה
את ביתו להביא אל ביתה
אל עולמה
אל יום יומה, ולשווא

כך ימים ולילות
רק הוא לה והיא לו
הבדידות וצינה
בכאב, בקנאה לבדה
יום אחד הוא הלך
ולא שב כי שכח
ולא שב כי שכח
את שירו את חייו שעזב

הוא אמר לה
לא נוכל להמשיך כך יותר
שובי הביתה שובי הביתה
שובי אל מקומך
הוא אמר לה
לא נוכל להמשיך כך יותר
הישארי שם
אני אל העוני חוזר

היא ניסתה את ביתה
לקרב אל ליבו
אל עולמו, אל יום יומו
ולשווא

Un garçon de banlieue

Il était un garçon de banlieue
Vivant dans la pauvreté et chantant
Pour la joie, la santé
L'amour, la simplicité toute la journée
Elle vivait très loin de son lieu de résidence
Elle vivait loin
Et de haut, le regardait, le regardait

Et il lui chantait
Son cœur et toutes ses peines
Son rêve, son rêve
Qu'il aimait, qu'il aimait

Et il lui chantait
Ne soyez pas comme un oiseau dans les hauteurs
Ne soyez pas là
Entre des nuages lointains

Elle s'est assise à ses côtés
Et était comme son ombre
Il aimait son regard
Et ne la quitta jamais
De classe en classe
D'année en année
Ils ont erré sur les routes
Et tous deux amoureux, solitaires

Elle a essayé
De rapprocher son père de son cœur
De son monde, de son quotidien
En vain, en vain
Il a essayé
D'amener sa maison chez elle
Dans son monde
Dans son quotidien, en vain

Ainsi jours et nuits
Seulement lui pour elle et elle pour lui
La solitude et le froid
Dans la douleur, dans la jalousie seule
Un jour, il est parti
Et n'est pas revenu car il a oublié
Et n'est pas revenu car il a oublié
Son chant, sa vie qu'il a abandonnée

Il lui a dit
Nous ne pouvons plus continuer ainsi
Rentre chez toi, rentre chez toi
Rentre chez toi
Il lui a dit
Nous ne pouvons plus continuer ainsi
Reste là
Je retourne à la pauvreté

Elle a essayé sa maison
Pour se rapprocher de son cœur
De son monde, de son quotidien
En vain