שלושת הפעמונים - Korin Allal Übersetzung ins Deutsche

שלושת הפעמונים

אי שם בכפר קטן, נידח
על שפת אגם, רחוק, נשכח
בלילה עת כוכב צנח
נולד תינוק עגול ורך
ז′אן פרנסואה ניקו
כך קראו לו
וכשאת שתי עיניו פקח,
הוא ראה פלאים שנבראו לו
ואליהם לבו נמשך

פעמון צלצל בכוח
במגדל הכנסיה
והדהד נא לא לשכוח
לעולם בא ז'אן פרנסואה
נשמה זכה נולדת
ונפתחת בתקווה
להבה קטנה בודדת
מבקשת כמו נרעדת
הגנה ואהבה, אווו

אי שם בכפר קטן, נידח
על שפת אגם רחוק, נשכח
עשרים שנה חלפו בסך
וז′אן פרנסואה אשה לקח
בלבן אליז הופיעה
כעץ שקד גופה פרח
את ידו וליבו לה הציע
ביום ההוא המבורך

פעמון צלצל בכוח
במגדל הכנסיה
והדהד צריך לשמוח
באושרו של ז'אן פרנסואה
נשבעו שניהם, הצהירו
אמונים והקרבה
את לילותיהם יבעירו
ובאש ליבם יגבירו
את עוצמת האהבה

אי שם בכפר קטן, נידח
חלפו שנים, הזמן ברח
בלילה עת כוכב צנח
נרו של ז'אן פרנסואה דעך
כעשב בר ירוק נולדנו
לחיות בגשם הניתך
ולעפר לחזור נועדנו
ומעלינו ברוש יצמח

פעמון צלצל בכוח
במגדל הכנסיה
והדהד, נא לא לשכוח
את מותו של ז′אן פרנסואה
אם אלוהים נוקש בדלת
אל תפחדו אדם חווה
בצל כנפיו שלווה גואלת
תמצאו אי שם בתכלת
נצחיות ואהבה,אוו

בצל כנפיו שלווה גואלת
תמצאו אי שם בתכלת
את נצחיות האהבה

Die drei Glocken

Irgendwo in einem kleinen, abgelegenen Dorf
Am Ufer eines fernen, vergessenen Sees
In der Nacht, als ein Stern fiel
Wurde ein rundes, zartes Baby geboren
Jean-François Nico
So nannten sie ihn
Und als er seine beiden Augen öffnete,
Sah er die Wunder, die für ihn geschaffen wurden
Und sein Herz zog es zu ihnen hin

Eine Glocke läutete kräftig
Im Turm der Kirche
Und ihr Echo mahnte, nicht zu vergessen
Auf die Welt kam Jean-François
Eine reine Seele wird geboren
Und öffnet sich voller Hoffnung
Eine kleine, einsame Flamme
Bittet, wie zitternd
Um Schutz und Liebe, ohhh

Irgendwo in einem kleinen, abgelegenen Dorf
Am Ufer eines fernen, vergessenen Sees
Zwanzig Jahre waren vergangen
Und Jean-François nahm eine Frau
In Weiß erschien Elise
Wie ein Mandelbaum blühte ihr Körper
Er bot ihr seine Hand und sein Herz an
An jenem gesegneten Tag

Eine Glocke läutete kräftig
Im Turm der Kirche
Und ihr Echo mahnte, sich zu freuen
Über das Glück von Jean-François
Sie schworen beide, erklärten
Treue und Hingabe
Ihre Nächte würden sie entzünden
Und im Feuer ihres Herzens verstärken
Die Macht der Liebe

Irgendwo in einem kleinen, abgelegenen Dorf
Vergingen die Jahre, die Zeit entfloh
In der Nacht, als ein Stern fiel
Erlosch die Kerze von Jean-François
Wie grünes Wildgras wurden wir geboren
Um im strömenden Regen zu leben
Und zum Staub zurückzukehren ist uns bestimmt
Und über uns wird eine Zypresse wachsen

Eine Glocke läutete kräftig
Im Turm der Kirche
Und ihr Echo mahnte, nicht zu vergessen
Den Tod von Jean-François
Wenn Gott an die Tür klopft
Fürchtet euch nicht, Menschen
Im Schatten seiner Flügel erlösende Ruhe
Findet ihr irgendwo im Himmelsblau
Ewigkeit und Liebe, ohh

Im Schatten seiner Flügel erlösende Ruhe
Findet ihr irgendwo im Himmelsblau
Die Ewigkeit der Liebe