ארול - Meir Ariel Übersetzung ins Deutsche

ארול

בסוף מצאו אותו זרוק מתחת
עץ אשכוליות אחד
חשבו שזהו זה הרי הכל
יכול להיות מחד
מאידך התברר
זה לפי שעה בסדר
שתי סטירות הוא התעורר
אם כי בדרך אל החדר
הוא חשב שאם ממילא
גוררים אותו שני אלה
ושקע שוב בתנומה
נו, מה
כל עוד נמשכת הגרירה
זה רק נגמר בעוד סטירה
ארול ארול

יום אחד הוא צץ ממעבה מחלפותיו
ואז כולם ראו לו את הלבנונית
רוחיק אהבה אותו למרות התקפותיו
גם צילה של יהודה נון התמנונית
יום שבת אחד הפיהוקים מקיר אל קיר
חולף יהודה נון על פני מחסן פחים
הוא שומע משהו משם והוא מכיר
והוא נכנס לשם קשה ללא רחם.

מאוחר יותר אוכלים את נון ההיסוסים
אולי אסור היה לו ככה להכות
הם גוברים ככל שנמשכים החיפושים
זאת היא היתה צריכה לחטוף את המכות.

ורוחיק אהבה אותו אומרים שגם אביבה
ויש אומרים יסוד סביר לחשוב שגם עקיבא

בסוף מצאו אותו...

כל מיני מראות, ריחות, קולות ולחשים
נגנו עליו כמו היה אורגאן חשמל
הוא נתן לשמש לרוחות לאנשים
אבוד כל כך כמו תינוק שלא נגמל.

ליל שרב אחד כל כוכביו כמו נמסים
וארול החוגג סובב בתחתוניו
מתנשם ממה שמתפרקים הפרדסים
אך פוגל השומר מרחיב את אישוניו.

פוגל המיוזע דורך ת′זה לוחש עצור
ומכוון אל הלבן הזז הזה
עקב הויברציה בידיו נמלט לו צרור
בין הנותבים חומק לו ארול ההוזה.

הוא מתמגנט לחשכה במקום שם יש כאילו
למחרת שוב אחריו החיפושים התחילו.

כל פעם שבחצר היו שומעים מכה
ידעו שארול שוב נפל מעץ התות
ענפיו נתנו לו את בתם דממה רכה
והוא היה תופס איתה מין שוטטות.

את אותו דבר נתן לו עץ אשכוליות
כמעט אותו דבר גם אקליפטוס עוג
זה מה שחשבנו שהכל יכול להיות
כל פעם שהאיש פרח לו ונמוג.

כל מיני חשבו שזה העשב המתוק
אמרו הוא לא טיפס על עץ אם לא ינק
כמה גם חשבו שאי אפשר על כך לשתוק
הרחק הרחק עומד לו אקליפט ענק.

התחלנו כבר לראות בזה דבר כמעט קבוע
עת רוחיק באה בגמגום חנוק שכבר שבוע
בסוף מצאו אותו זרוק מתחת אקליפטוס עוג אחד
חשבו שזה מקרה רגיל ולא צריך לדאוג מחד
מאידך התברר זה לגמרי לא בסדר
שתי סטירות לא התעורר גם לא בדרך אל החדר
היא הבינה זאת ממילא גם בלי מבטי שני אלה
היא ראתה את זה מזמן היא אהבה אותו אז מה
בכיתי גם אני איתה אני מי שאהב אותה
ארול ארול...

Erol

Am Ende fanden sie ihn hingeworfen unter
einem Grapefruitbaum
Sie dachten, das wär's, denn schließlich alles
kann einerseits sein
Andererseits stellte sich heraus
es ist vorerst in Ordnung
Zwei Ohrfeigen, er erwachte
Obwohl auf dem Weg zum Zimmer
er dachte, wenn sowieso schon
diese beiden ihn schleppen
Und er sank wieder in Schlummer
Na, was soll's
Solange das Schleppen andauert
endet es nur mit einer weiteren Ohrfeige
Erol, Erol

Eines Tages tauchte er aus der Tiefe seiner Lockenpracht auf
Und dann sahen alle bei ihm das Weiße im Auge
Ruchik liebte ihn trotz seiner Anfälle
Auch Zila von Jehuda Nun, die Intrigantin
Eines Samstags, das Gähnen von Wand zu Wand
Jehuda Nun geht an einem Blechlagerschuppen vorbei
Er hört etwas von dort und er erkennt es
Und er geht hinein, hart, ohne Erbarmen.

Später plagen Nun die Zweifel
Vielleicht hätte er nicht so zuschlagen dürfen
Sie werden stärker, je länger die Suche andauert
Sie hätte die Schläge einstecken müssen.

Und Ruchik liebte ihn, man sagt, auch Aviva
Und manche sagen, es gibt guten Grund zu glauben, auch Akiva

Am Ende fanden sie ihn...

Allerlei Ansichten, Gerüche, Stimmen und Geflüster
Spielten auf ihm wie auf einer elektrischen Orgel
Er gab sich der Sonne, den Winden, den Menschen hin
So verloren wie ein Säugling, der nicht entwöhnt wurde.

In einer heißen Wüstennacht, all seine Sterne schienen zu schmelzen
Und der feiernde Erol drehte sich in seiner Unterhose
Keuchend von dem, was die Zitrushaine freigaben
Doch Fogel, der Wächter, weitet seine Pupillen.

Der verschwitzte Fogel spannt den Hahn, flüstert „Halt!“
Und zielt auf dieses sich bewegende Weiß
Aufgrund der Vibration in seinen Händen entwich ihm eine Salve
Zwischen den Leuchtspurgeschossen entkommt Erol, der Träumer.

Er wird von der Dunkelheit angezogen, dorthin, wo es scheint
Am nächsten Tag begann die Suche nach ihm erneut.

Jedes Mal, wenn man im Hof einen Schlag hörte
Wusste man, dass Erol wieder vom Maulbeerbaum gefallen war
Seine Äste gaben ihm ihre Tochter, die sanfte Stille
Und er verfiel mit ihr in eine Art Herumstreunerei.

Dasselbe gab ihm der Grapefruitbaum
Fast dasselbe auch ein riesiger Eukalyptusbaum
Das dachten wir, dass alles sein könnte
Jedes Mal, wenn der Mann aufblühte und verschwand.

Manche dachten, es sei das süße Gras
Sie sagten, er kletterte nicht auf einen Baum, wenn er nicht sog
Einige dachten auch, dass man darüber nicht schweigen könne
Weit, weit entfernt steht ein riesiger Eukalyptus.

Wir begannen es schon als etwas fast Regelmäßiges zu sehen
Als Ruchik mit ersticktem Stottern kam, dass schon eine Woche
Am Ende fanden sie ihn hingeworfen unter einem riesigen Eukalyptusbaum
Sie dachten, es sei ein gewöhnlicher Fall und man müsse sich einerseits keine Sorgen machen
Andererseits stellte sich heraus, es ist überhaupt nicht in Ordnung
Zwei Ohrfeigen, er erwachte nicht, auch nicht auf dem Weg zum Zimmer
Sie verstand es sowieso, auch ohne die Blicke dieser beiden
Sie hatte es schon lange gesehen, sie liebte ihn, na und?
Ich weinte auch mit ihr, ich bin derjenige, der sie liebte
Erol, Erol...