הרדופים - שלמה ארצי Übersetzung ins Deutsche

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף

Oleander

Wir werden nicht mehr zweimal blühen, und der Wind auf dem Wasser,
wird kühle Stille über unsere blassen Gesichter streuen.
Dort zwischen dem Grün des Baches, in einer vergessenen Stunde,
lehnen sich unsere moosbewachsenen Erinnerungen an die Wände.

Ohne Kummer, gebeugte Kronen, zerzauste silberne Locken
Wo immer die Schönen sind, zwischen dem Pfeifen der Herden.
Farbenspiele werden erzittern, wenn sie im Strom baden gehen
Beschämt senken wir den Blick, hin zum kühlen Wasser.

Wir werden uns nicht mehr bewegen, staunend blicken wir zum Wind,
wie er, zusammen mit dem Wasser, die Felsen zerlegt.
Der Feigenbaum hat seine Frühfeige angesetzt, und der müde Adler –
kehrte im Dunkeln zu seinem Nest zurück von Gottes Wegen.

Meine Oleander, wie ich, und wie du, die du all deine Tage
unsere Lichtblumen jedem Hirten zugestreut hast.
Wir sind keine Vögel der Höhe, und zur Höhe des Himmels,
auch ihr, auch ich – wir werden wohl nicht hingelangen.

Nur am Berg auf dem Grat geht jemand weiter,
vom Wadi und dem Stein, zu den Graten, zu den Winden.
Bis im Mantel des Abends ein Leuchten zu dir wiederkehrt,
mit dem Plätschern der Bäche, mit dem Rauschen der Oleander am Ufer.