שדות של אירוסים - Live - ישי ריבו , Shlomo Artzi Übersetzung ins Deutsche

שדות של אירוסים - Live

שם היו בתים פזורים איים איים
שם ילדותי ומה איתי
אני אקדח טעון געגועים
וזה חוזר, את מבינה
חוזר אלי בחדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע

באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל
עם כל בני האדם אני יושב
מחכה שהקונצרט יתחיל
הלהקה כבר מוכנה
האצבע על ההדק
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע

אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים

שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל
ולפעמים משם באים אלי
עוד ילדים אולי לא ילדים
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר
רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע

אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים

עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית
אני נוהג זהיר מאנשים
מחלומות, מרוח גזענית
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר
רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע

אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים

אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים.

Schwertlilienfelder - Live

Dort standen Häuser verstreut, wie Inseln, wie Inseln
Dort war meine Kindheit, und was ist mit mir?
Ich bin eine Pistole, geladen mit Sehnsucht
Und es kommt zurück, verstehst du,
kommt zu mir zurück ins Zimmer.
Jedes Lied ist eine unvermeidliche Erinnerung.

Im Stadion, erstaunt und zu eng, um es zu fassen,
sitze ich mit all den Menschen,
warte darauf, dass das Konzert beginnt.
Die Band ist schon bereit,
der Finger am Abzug.
Jedes Lied ist eine unvermeidliche Erinnerung.

Damals hatte ich kein großes Auto,
damals wusste ich nicht, was an seinem Rand war,
der einzigen Straße,
jenseits derer verborgen lagen
Geheimnisse, Schwertlilienfelder.

Dort waren die Häuser nachts gleich, wer konnte sie unterscheiden?
Und manchmal kommen von dort zu mir
noch Kinder, vielleicht keine Kinder mehr.
Es ist nicht mehr dasselbe Land,
nicht mehr dasselbe Zimmer,
nur ein Lied wie eine unvermeidliche Erinnerung.

Damals hatte ich kein großes Auto,
damals wusste ich nicht, was an seinem Rand war,
der einzigen Straße,
jenseits derer verborgen lagen
Geheimnisse, Schwertlilienfelder.

Jetzt auf der Autobahn, im Auto, das du gekauft hast,
fahre ich vorsichtig, vor Menschen,
vor Träumen, vor rassistischem Geist.
Es ist nicht mehr dasselbe Land,
nicht mehr dasselbe Zimmer,
nur ein Lied wie eine unvermeidliche Erinnerung.

Damals hatte ich kein großes Auto,
damals wusste ich nicht, was an seinem Rand war,
der einzigen Straße,
jenseits derer verborgen lagen
Geheimnisse, Schwertlilienfelder.

Damals hatte ich kein großes Auto,
damals wusste ich nicht, was an seinem Rand war,
der einzigen Straße,
jenseits derer verborgen lagen
Geheimnisse, Schwertlilienfelder.