חתונה - Danny Sanderson translation in German

חתונה

החתן עומד במתח
מסדר ת'עניבה
יום גדול עומד בפתח
השמחה כבר בסביבה

עוד מעט יתחיל הטקס
הקרובים מהודרים
החותנת מחלקת
הוראות למלצרים

במסעדת לוצ'יאנו
קישוטים על התקרה
העופות בפרמג'נו
הפרוות בהשכרה

פה ושם שותים קמפרי
מבסוטים ונהנים
זהו רגע שכולם שם
מחכים לו זה שנים

ובתוך חדרה הכלה סגורה
בראי היא מתבוננת
ובלב רוטט, היא לא רוצה לצאת
והתזמורת מנגנת

סבא פרדו משכנע
ילדתי זה לא נורא
קול של בכי מבעבע
מהדלת הסגורה

טנטה רוזה גם תורמת
שכנועים וערכים
והאמא מתחננת
לא נעים מהאורחים

ובתוך חדרה הכלה סגורה
בראי היא מתבוננת
ובלב רוטט, היא לא רוצה לצאת
והתזמורת מנגנת

החותנת כבר צועקת
על אמה של הכלה
איזו בת את מגדלת
גם בשכל בתולה

ובנכם, צועק האבא
מקומט ומיותר
לא נכון! קופץ הסבא
ותופס לו בצוואר

הדודים תופסים באגטים
משליכים על הזקנים
טנטה רוזה ת'ספגטי
מקבלת בפנים

באוויר עפים הסטייקים
נהפכים השולחנות
האורחים קורעים ת'צ'קים
זוחלים אל הדלתות

ובתוך חדרה הכלה סגורה
בראי היא מתבוננת
ובלב רוטט, היא לא רוצה לצאת
והתזמורת מנגנת

לוצ'יאנו על הבוקר
מפנים את החורבה
חתונה עולה ביוקר
זה מחיר האהבה

רב-מלצר עם צהריים
תזדרזו, צועק רוטן
כבר חמש דקות לשתיים
יש עוד זוג שמתחתן

Hochzeit

Der Bräutigam steht unter Spannung,
richtet die Krawatte.
Ein großer Tag steht vor der Tür,
die Freude liegt schon in der Luft.

Gleich beginnt die Zeremonie,
die Verwandten sind herausgeputzt.
Die Schwiegermutter verteilt
Anweisungen an die Kellner.

Im Restaurant Luciano,
Dekorationen an der Decke.
Das Geflügel in Parmesan,
die Pelze sind gemietet.

Hier und da trinkt man Campari,
man ist zufrieden und genießt.
Das ist ein Moment, auf den alle dort
seit Jahren warten.

Und in ihrem Zimmer ist die Braut eingeschlossen,
im Spiegel betrachtet sie sich.
Und mit bebendem Herzen will sie nicht hinaus,
und das Orchester spielt.

Opa Pardo redet ihr gut zu:
"Mein Kindchen, es ist nicht schlimm."
Eine weinende Stimme dringt
aus der verschlossenen Tür.

Tante Rosa trägt auch bei
mit Überredungskünsten und Moralpredigten.
Und die Mutter fleht:
"Es ist unangenehm vor den Gästen!"

Und in ihrem Zimmer ist die Braut eingeschlossen,
im Spiegel betrachtet sie sich.
Und mit bebendem Herzen will sie nicht hinaus,
und das Orchester spielt.

Die Schwiegermutter schreit schon
die Mutter der Braut an:
"Was für eine Tochter erziehst du da!
Im Kopf auch noch so naiv!"

"Und euer Sohn," schreit der Vater,
"verknittert und überflüssig!"
"Nicht wahr!" springt der Opa auf
und packt ihn am Kragen.

Die Onkel schnappen sich Baguettes,
werfen sie auf die Alten.
Tante Rosa kriegt die Spaghetti
mitten ins Gesicht.

In der Luft fliegen Steaks,
Tische werden umgestoßen.
Die Gäste zerreißen die Schecks,
kriechen zu den Türen.

Und in ihrem Zimmer ist die Braut eingeschlossen,
im Spiegel betrachtet sie sich.
Und mit bebendem Herzen will sie nicht hinaus,
und das Orchester spielt.

Luciano, am nächsten Morgen,
räumt die Trümmer weg.
Eine Hochzeit kostet teuer,
das ist der Preis der Liebe.

Der Oberkellner, mittags dann,
"Beeilt euch!", schreit er nörgelnd,
"Es ist schon fünf vor zwei,
da ist noch ein Paar, das heiratet!"