בוכה אל הקירות - David Broza translation in German

בוכה אל הקירות

שמיים של עצב עלי, והלילה
נוטף לאיטו כמו חלב הנר
חרמש הירח קר מלמעלה
אומר לי לך הלאה ואל תשבר

רכבת הלילה מלאה געגוע
ואני ברציף מחכה כמו לנס
מעיל של בדידות לי קרוע
אומר לי לנוע ועוד לחפש

ושוב געגוע
פגוע נגוע
ברעל זכרונות
גופי בלי גופך
שוב גווע, שוקע
שוקע
שוקע
כאן לבד בין הקירות

Y lloro, y lloro
ובוכה אל הקירות
Y lloro,y lloro
וצועק אל הקירות

השמש זורחת בעיר הזרה לי
לא יודע לאן מוליכים הרחובות
רק זה שאליך הולך הוא יקרא לי
תראי איך יקרא לי יגיד לי לבוא

ללכת שנית לאיבוד בעינייך
לחבק אותך שוב, לחבקך שוב אלי
עקבות לא השארת שאלך אחרייך
השארת את פנייך צרובות בעיני

ושוב געגוע
פגוע נגוע
ברעל זכרונות
גופי בלי גופך
שוב גווע, שוקע
שוקע
שוקע
כאן לבד בין הקירות

Y lloro,y lloro
ובוכה אל הקירות
Y lloro,y lloro
וצועק אל הקירות

ושוב געגוע
פגוע נגוע
ברעל זכרונות
גופי בלי גופך
שוב גווע, שוקע
שוקע
שוקע
כאן לבד בין הקירות

Y lloro,y lloro
ובוכה אל הקירות
Y lloro,y lloro
וצועק אל הקירות

שוקע
שוקע
כאן לבד בין הקירות

Y lloro,y lloro
ובוכה אל הקירות

שוקע, גווע
ובוכה אל הקירות
Y lloro,y lloro
וצועק אל הקירות

Weinend an die Wände

Himmel voller Trauer über mir, und die Nacht
tropft langsam wie Kerzenwachs
Die Sichel des Mondes, kalt von oben
sagt mir, geh weiter und zerbrich nicht

Der Nachtzug ist voller Sehnsucht
und ich warte am Bahnsteig wie auf ein Wunder
Mein Mantel der Einsamkeit ist zerrissen
sagt mir, mich zu bewegen und weiterzusuchen

Und wieder Sehnsucht
verletzt, befallen
vom Gift der Erinnerungen
Mein Körper ohne deinen Körper
stirbt wieder, versinkt
versinkt
versinkt
hier allein zwischen den Wänden

Und ich weine, und ich weine
und weine an die Wände
Und ich weine, und ich weine
und schreie zu den Wänden

Die Sonne scheint in der mir fremden Stadt
Ich weiß nicht, wohin die Straßen führen
Nur der Weg, der zu dir führt, wird mich rufen
Du wirst sehen, wie er mich rufen wird, mir sagen wird zu kommen

Mich wieder in deinen Augen zu verlieren
dich wieder zu umarmen, dich wieder an mich zu drücken
Du hast keine Spuren hinterlassen, denen ich folgen könnte
Dein Antlitz hast du hinterlassen, eingebrannt in meine Augen

Und wieder Sehnsucht
verletzt, befallen
vom Gift der Erinnerungen
Mein Körper ohne deinen Körper
stirbt wieder, versinkt
versinkt
versinkt
hier allein zwischen den Wänden

Und ich weine, und ich weine
und weine an die Wände
Und ich weine, und ich weine
und schreie zu den Wänden

Und wieder Sehnsucht
verletzt, befallen
vom Gift der Erinnerungen
Mein Körper ohne deinen Körper
stirbt wieder, versinkt
versinkt
versinkt
hier allein zwischen den Wänden

Und ich weine, und ich weine
und weine an die Wände
Und ich weine, und ich weine
und schreie zu den Wänden

versinkt
versinkt
hier allein zwischen den Wänden

Und ich weine, und ich weine
und weine an die Wände

versinkt, stirbt
und weine an die Wände
Und ich weine, und ich weine
und schreie zu den Wänden