Lyrics and translation עידן עמדי - אינסוף

אינסוף

יש לי עוד מילים לומר לך
יום יבוא אומר הכול זה יושב עליי כמעט כל לילה
שואב ממני ת'כוחות
ימים טרופים עוברים עלינו
כן יש לי כמה הבנות
על מהו טוב ומה זה חושך
על מי הפכתי להיות
רק עוד כמה החלטות לקחת
אחת ולתמיד לבחור
בין עצמי לבין היתר
בין לקפוא ללהמשיך לחיות
ובא לי רק דקה של נחת
לשים עלייך את הראש
שנאהב בלי שאלות בלי למה
שתשמחי שאני כאן פתאום

שלא תתני לי לעזוב אף פעם
או לפחות היום

כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך
לא רוצה להתגבר ללמוד לחיות
אני אוהב את השברים ממך עדיין
הם מזכירים לי שאת כאן ששנינו זה הכול
שיש אינסוף

נותרו בי עוד כמה פחדים מפעם
את רובם אני קובר בחול
כל בוקר קם לובש פרצוף של ווינר
זה עידן כזה של תחפושות
לצד הפחד יש בי ים של אומץ
אולי אגיד לך את הכול היום
שאת האור שיש לי בעיניים
את בדם שלי בחלומות

רק אל תתני לי לעזוב אף פעם
או לפחות היום

כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך
לא רוצה להתגבר ללמוד לחיות
אני אוהב את השברים ממך עדיין
הם מזכירים לי שאת כאן ששנינו זה הכול
שיש אינסוף
כי אני לא רוצה להיות פה בלעדייך
לא רוצה להתגבר ללמוד לחיות
אני אוהב את השברים ממך עדיין
הם מזכירים לי שאת כאן ששנינו זה הכול
שיש אינסוף

Unendlich

Ich habe noch Worte für dich,
eines Tages werde ich alles sagen. Es lastet fast jede Nacht auf mir,
raubt mir die Kraft.
Turbulente Tage gehen wir durch,
ja, ich habe ein paar Erkenntnisse
darüber, was gut ist und was Dunkelheit,
darüber, wer ich geworden bin.
Nur noch ein paar Entscheidungen zu treffen,
ein für alle Mal zu wählen
zwischen mir und dem Rest,
zwischen Erstarren und Weiterleben.
Und ich wünsche mir nur eine Minute Ruhe,
meinen Kopf an dich zu legen,
dass wir lieben ohne Fragen, ohne Warum,
dass du dich freust, dass ich plötzlich hier bin.

Dass du mich nie gehen lässt,
oder zumindest heute nicht.

Denn ich will nicht hier sein ohne dich,
will nicht darüber hinwegkommen, lernen zu leben.
Ich liebe die Scherben von dir immer noch,
sie erinnern mich daran, dass du hier bist, dass wir beide alles sind,
dass es Unendlichkeit gibt.

Es sind noch ein paar Ängste von damals in mir geblieben,
die meisten vergrabe ich im Sand.
Jeden Morgen stehe ich auf und setze ein Gewinnergesicht auf,
es ist so eine Zeit der Maskerade.
Neben der Angst ist ein Meer von Mut in mir,
vielleicht sage ich dir heute alles,
dass du das Licht in meinen Augen bist,
du bist in meinem Blut, in meinen Träumen.

Lass mich bitte nie gehen,
oder zumindest heute nicht.

Denn ich will nicht hier sein ohne dich,
will nicht darüber hinwegkommen, lernen zu leben.
Ich liebe die Scherben von dir immer noch,
sie erinnern mich daran, dass du hier bist, dass wir beide alles sind,
dass es Unendlichkeit gibt.
Denn ich will nicht hier sein ohne dich,
will nicht darüber hinwegkommen, lernen zu leben.
Ich liebe die Scherben von dir immer noch,
sie erinnern mich daran, dass du hier bist, dass wir beide alles sind,
dass es Unendlichkeit gibt.