במקום בו אני גר - ג'ימבו ג'יי , אברהם לגסה , אורית טשומה translation in German

במקום בו אני גר

במקום שאני גר
יום כן יום לא
הכל נהדר
יום כן יום לא
פה אני נשאר
יום כן יום לא
יום כן יום לא
מרימים לחיים
יום כן יום לא
הכל בידי שמיים
יום כן יום לא
תן לי פעמיים
יום כן יום לא
יום כן יום לא

במקום שאני גר
זכינו במדליה מזהב בריצה לחדרים מבטון
אלופי עולם במציאת פתרון למרחק קצר
הסיפור הזה הוא מרתון
במקום שאני גר
ראיתי שלט של צבע טרי על דלת מקלט פצוע
וראש המועצה ביקש שנצייר כלניות בצבע אדום
מישהו אמר שזה צבוע
במקום שאני גר
הכלבים רצים לשומקום בשיא המהירות
מצפירת הזיכרון, זיקוקי העצמאות, אזעקות הלא למות, ארטילריית תותחנים בום
הטעם של החופש מדגדג את האפים הרטובים
העיניים פעורות בהפתעה
הבעלים העייפים לא מבינים איך
איך לא עצרה אותם חומה או רצועה
במקום שאני גר
היונה מייבשת על דף A4 עלה של זית
העיניים אדומות השפתיים יבשות ובחוץ המבול
אז היא לוקחת את הזמן
יש לה זמן
בינתיים יושבת עם עורב על הגדר
מערבבת את הזית עם הווינסטון לייט
קופסת סיגריות אפורה
ילד
האפור הזה
פעם הוא היה כחול לבן

במקום שאני גר
יום כן יום לא
הכל נהדר
יום כן יום לא
פה אני נשאר
יום כן יום לא
יום כן יום לא
מרימים לחיים
יום כן יום לא
הכל בידי שמיים
יום כן יום לא
תן לי פעמיים
יום כן יום לא
יום כן יום לא

במקום שאני גרה מי שבא ראשון הרוויח
מי שבא אחרי זניח יאללה קפלו
צאו מהלופ זו מדינה מערבית או ציונית או ערבית
זאת תחנה סופית
עד שהתרגלתי השתנה פה בקצב מהיר
במכולת כבר לא רושמים אומרים
It is what it its
מכתימים את השכונה עושים לנו בוורלי הילס
ואנחנו עם אחד רק כשמתחילים להפגיז?
את כל המפעלים בעיר קנו הסינים
זוכרת שעבדנו שם כמו חבורת סרדינים
את השבת מעבירים בפרדס התפוזים
חוזרים הביתה בלי רגשות אשם וכיסים מפוצצים
היום יש שם מאה מגדלים
היום שלוק של תפוזים עושה לי צרבת
אולי זו נקמה מתוקה של הטבע
או קארמה איז אה ביץ' שלמדה ביואל גבע
החבר'ה בשכונה עזרו לבריטו עם הקניות
ודווקא עליהם תמיד קפצו הניידות
היום צוחקים על המנטי שסגרו את הדלתות
במקום על ספסלים הם יושבים על מניות
נוהגת בקיה ברחובות שהלכתי
בטופ של השפלה ועוד שואפת לאאודי
זוכרת ימים שהתפללתי
שעורבים מעל הראש יתחלפו בלפרפרים בבטן ראסמי

במקום שאני גר
יום כן יום לא
הכל נהדר
יום כן יום לא
פה אני נשאר
יום כן יום לא
יום כן יום לא
מרימים לחיים
יום כן יום לא
הכל בידי שמיים
יום כן יום לא
תן לי פעמיים
יום כן יום לא
יום כן יום לא

במקום שאני גר חשבתי לברוח כל כך הרבה
עד שהבנתי שכבר אין ממש לאן
הזמן עובר הרבה פחות מהר
אני חוזר כשאני רוצה לזוז לאט
במקום שאני גר
יש ילדים קטנים שלא מזמן ראיתי משחקים במזרקה
וזה מחזיר אותי לפעם
זה לא בדיוק המקום בו גדלתי
אבל איך שהוא זה תמיד מזכיר לי בית
במקום שאני גר
הרוח מבקשת שנבין שהיא בדרך
היא בפקק של בניינים היא בסוף תבוא
לא לדאוג רוב הזמן זה כמו לנשום בערך
הרבה הלכו רחוק
ודווקא לכל אלה שגרים קרוב יש בסוף הכי הרבה ביקורת
זה שמונה וחצי כיבוי אורות
תשע מסכים בשביל תקשורת
במקום שאני גר
אין שום עליות וירידות אולי זה למה פה כולם עומדים
יום אחד תלך לישון ותתעורר בתוך מפעל
הרי בזה בסוף כולם עובדים
במקום שאני גר
אמא שלי אומרת לי תחסוך כבר עדיף לקנות בית משלך
אני כבר לא נמצא כל כך הרבה ואם נשארתי זה בשביל המשפחה

Am Ort, wo ich lebe

Am Ort, wo ich lebe
einen Tag ja, einen Tag nein
alles ist wunderbar
einen Tag ja, einen Tag nein
hier bleibe ich
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein
wir erheben das Glas
einen Tag ja, einen Tag nein
alles liegt in Gottes Hand
einen Tag ja, einen Tag nein
gib mir zweimal
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein

Am Ort, wo ich lebe
haben wir eine Goldmedaille gewonnen, im Rennen in die Betonzimmer
Weltmeister darin, eine Lösung für kurze Distanzen zu finden
diese Geschichte ist ein Marathon
Am Ort, wo ich lebe
sah ich ein Schild mit frischer Farbe an der Tür eines verletzten Bunkers
und der Gemeinderatsvorsitzende bat uns, rote Anemonen zu malen
jemand sagte, das sei scheinheilig
Am Ort, wo ich lebe
rennen die Hunde in voller Geschwindigkeit ins Nirgendwo
von der Gedenksirene, den Feuerwerken der Unabhängigkeit, den Alarmen des Nicht-Sterbens, der Artillerie der Kanoniere, bumm
der Geschmack der Freiheit kitzelt die feuchten Nasen
die Augen sind vor Überraschung weit aufgerissen
die müden Besitzer verstehen nicht, wie
wie sie weder eine Mauer noch ein Streifen aufhielt
Am Ort, wo ich lebe
trocknet die Taube auf einem Blatt A4-Papier ein Olivenblatt
die Augen sind rot, die Lippen trocken und draußen ist die Sintflut
also nimmt sie sich Zeit
sie hat Zeit
inzwischen sitzt sie mit einem Raben auf dem Zaun
mischt die Olive mit dem Winston Light
eine graue Zigarettenschachtel
Junge
dieses Grau
war einmal blau-weiß

Am Ort, wo ich lebe
einen Tag ja, einen Tag nein
alles ist wunderbar
einen Tag ja, einen Tag nein
hier bleibe ich
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein
wir erheben das Glas
einen Tag ja, einen Tag nein
alles liegt in Gottes Hand
einen Tag ja, einen Tag nein
gib mir zweimal
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein

Am Ort, wo sie lebt, wer zuerst kommt, hat gewonnen
wer danach kommt, ist vernachlässigbar, los, packt zusammen
raus aus der Schleife, ist das ein westlicher, zionistischer oder arabischer Staat
das ist die Endstation
bis ich mich daran gewöhnt hatte, hat sich hier alles rasant verändert
im Lebensmittelladen schreibt man nicht mehr an, man sagt
It is what it is
sie beschmutzen das Viertel, machen uns Beverly Hills
und wir sind nur ein Volk, wenn die Bombardierung beginnt?
alle Fabriken in der Stadt wurden von Chinesen gekauft
ich erinnere mich, dass wir dort wie eine Sardinenbande gearbeitet haben
den Sabbat verbringen wir im Orangenhain
wir kehren ohne Schuldgefühle und mit vollen Taschen nach Hause zurück
heute gibt es dort hundert Hochhäuser
heute verursacht ein Schluck Orangensaft bei mir Sodbrennen
vielleicht ist das die süße Rache der Natur
oder Karma is a bitch, die bei Yoel Geva gelernt hat
die Jungs im Viertel haben Brito beim Einkaufen geholfen
und ausgerechnet sie wurden immer von den Streifenwagen angehalten
heute lachen sie über die Mantis, die die Türen geschlossen haben
statt auf Bänken sitzen sie auf Aktien
ich fahre mit dem Kia durch die Straßen, die ich gegangen bin
auf dem Höhepunkt der Demütigung und strebe immer noch nach einem Audi
ich erinnere mich an Tage, an denen ich gebetet habe
dass sich Raben über dem Kopf in Schmetterlinge im Bauch verwandeln, ganz ehrlich

Am Ort, wo ich lebe
einen Tag ja, einen Tag nein
alles ist wunderbar
einen Tag ja, einen Tag nein
hier bleibe ich
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein
wir erheben das Glas
einen Tag ja, einen Tag nein
alles liegt in Gottes Hand
einen Tag ja, einen Tag nein
gib mir zweimal
einen Tag ja, einen Tag nein
einen Tag ja, einen Tag nein

Am Ort, wo ich lebe, dachte ich so oft daran, wegzulaufen
bis ich verstand, dass es eigentlich keinen Ort mehr gibt, wohin man gehen kann
die Zeit vergeht viel langsamer
ich kehre zurück, wenn ich mich langsam bewegen will
Am Ort, wo ich lebe
gibt es kleine Kinder, die ich kürzlich am Springbrunnen spielen sah
und das erinnert mich an früher
es ist nicht genau der Ort, an dem ich aufgewachsen bin
aber irgendwie erinnert es mich immer an Zuhause
Am Ort, wo ich lebe
bittet der Wind uns zu verstehen, dass er unterwegs ist
er ist im Stau der Gebäude, er wird irgendwann kommen
keine Sorge, meistens ist es wie Atmen, ungefähr
viele sind weit gegangen
und ausgerechnet all jene, die in der Nähe wohnen, haben am Ende die meiste Kritik
es ist halb neun, Licht aus
neun Bildschirme für Kommunikation
Am Ort, wo ich lebe
gibt es keine Höhen und Tiefen, vielleicht stehen deshalb alle hier
eines Tages wirst du schlafen gehen und in einer Fabrik aufwachen
denn das ist es, worin am Ende alle arbeiten
Am Ort, wo ich lebe
sagt meine Mutter zu mir, spare lieber, es ist besser, ein eigenes Haus zu kaufen
ich bin schon nicht mehr so oft hier, und wenn ich geblieben bin, dann für die Familie