שקד ואגוז - Rona Kenan translation in German

שקד ואגוז

בדרום השכונה יש לי פינה
כבר עשר שנים והיא לא משתנה
אותם אנשים פחות או יותר
מדברים זה עם זו מסביב לפסנתר

שמשון פותר חלומות לכולם
לכל תת-מודע יש מקום בשולחן
!ג'ניה נוהמת מספיק לקשקש
התחלנו בשש ועכשיו כבר חמש

שקד ואגוז, הזמן שנגוז
מי יחזיר לנו לילה אבוד
ראיתי אותך בשולחן הסמוך
יפה כמו שרק מכת ברק
כמו שרק מכת ברק

אוריתי ועלמה פרודות כבר מזמן
אבל יש יחסים שהם מעבר לזמן
הן זזות סביב עצמן בתנועות עדינות
מין ריקוד תת-עורי שרק הן מבינות

ויש זוג בפינה שאוכל בשתיקה
הוא מדען רך מבט, היא אשת שמאל ותיקה
לא החלפנו מילה אבל תמיד כשהם שם
יש תחושה נעימה וסמיכה כמו עשן

שקד ואגוז, הזמן שנגוז
מי יחזיר לנו לילה אבוד
ראיתי אותך בשולחן הסמוך
יפה כמו שרק מכת ברק
כמו שרק מכת ברק

הפסנתר מבולבל, הוא מפקיר את עצמו
לכל מי שרוצה להיות מופקר בעצמו
וכששתינו מספיק והשעה עגולה
השמלה הסגולה פתאום מכחילה

ובראש השנה הנוצרי, רחמנא
יש תמיד מסיבה פרחונית, משונה
כולנו רוקדים כאילו אין עכבה
כאילו אין בעולם דבר מלבד אהבה

יש אישה שאהבתי היא איננה ודי
לא אמרתי שלום כי לא ידעתי מתי
מן הצחוק הכבד, השרוף, הצרוד
נשאר שקט אטום, געגוע אבוד

קברנו אותה בחמסין בתוך קיר
לא יכולתי לבכות, התביישתי לשיר
נצמדנו אחר כך זה אל זו, זו אל זה
וחזרנו איש-איש אל המולת ההווה

ראיתי אותך בשולחן הסמוך
יפה כמו שרק מכת ברק
יפה כמו שרק מכת ברק
יכולה

שקד ואגוז, לילות ג'וז ולוז

Mandel und Nuss

Im Süden des Viertels habe ich eine Ecke,
seit zehn Jahren und sie ändert sich nicht,
dieselben Leute, mehr oder weniger,
reden miteinander rund um das Klavier.

Shimshon deutet Träume für alle,
für jedes Unterbewusstsein ist Platz am Tisch,
Genia knurrt, genug geplappert,
wir haben um sechs angefangen und jetzt ist es schon fünf.

Mandel und Nuss, die entschwundene Zeit,
wer gibt uns eine verlorene Nacht zurück?
Ich sah dich am Nebentisch,
schön wie nur ein Blitzschlag,
schön wie nur ein Blitzschlag.

Orithy und Alma sind schon lange getrennt,
aber es gibt Beziehungen, die über die Zeit hinausgehen,
sie bewegen sich um sich selbst in sanften Bewegungen,
eine Art subkutaner Tanz, den nur sie verstehen.

Und da ist ein Paar in der Ecke, das schweigend isst,
er ein Wissenschaftler mit sanftem Blick, sie eine altgediente Linke,
wir haben kein Wort gewechselt, aber immer wenn sie da sind,
gibt es ein angenehmes und dichtes Gefühl wie Rauch.

Mandel und Nuss, die entschwundene Zeit,
wer gibt uns eine verlorene Nacht zurück?
Ich sah dich am Nebentisch,
schön wie nur ein Blitzschlag,
schön wie nur ein Blitzschlag.

Das Klavier ist verwirrt, es gibt sich hin,
jedem, der selbst ausschweifend sein will,
und wenn wir genug getrunken haben und die Stunde rund ist,
wird das lila Kleid plötzlich blau.

Und am christlichen Neujahr, oh Herr,
gibt es immer eine blumige, seltsame Party,
wir alle tanzen, als gäbe es keine Hemmungen,
als gäbe es nichts auf der Welt außer Liebe.

Es gibt eine Frau, die ich liebte, sie ist nicht mehr und das ist alles,
ich habe nicht Hallo gesagt, weil ich nicht wusste, wann,
von dem schweren, verbrannten, heiseren Lachen,
blieb eine undurchdringliche Stille, eine verlorene Sehnsucht.

Wir haben sie in der Hitze in einer Wand begraben,
ich konnte nicht weinen, ich schämte mich zu singen,
wir schmiegten uns danach aneinander,
und kehrten jeder zum Lärm der Gegenwart zurück.

Ich sah dich am Nebentisch,
schön wie nur ein Blitzschlag,
schön wie nur ein Blitzschlag es
sein kann.

Mandel und Nuss, Nächte von "goose" und "loose". (*Anmerkung*: Wortspiele mit "Joz" und "Luz", die im Originaltext Anklänge haben, sind im Deutschen schwer übertragbar, wurden hier annähernd beibehalten, aber kontextuell angepasst.)