Lyrics and translation Roy Kornblum - לא אני

לא אני

הייתי מהאלה שלא נהנו במסיבות בחיים
אנאערף נסיבות החיים
שמענו פלו ריידה
וודקה מדוללת כל הלילה
ארבעה ילדים על כל סיגריה

הסקיני משופשף והחולצה מכופתרת
ביליתי ערבים שלמים בתחנות דלק
הייתי רק שחקן אנלא כתבתי תסרט
עשיתי כל מה שצריך ניסיתי רק להיות חלק

אז ניפחתי תשרירים חיפשתי אישורים
לא סבלתי את הטעם אבל המשכתי עם העישונים
החבאתי חוסר ביטחון מאחורי העננים
הכל בשביל לתפוס מקום בלב העיניינים

לא מחייך בתמונות כי אני עלאק נונשלאנט
בושם וואן מיליון מפוצץ בדורדוראנט
מסדר את הבלורית כמו יהודה לוי
איש חשוב מאד יענו וורי
אבל זה לא אני

לא אני לא אני לא אני
לא זה לא אני
לא אני לא אני לא אני

בין הערסים אני חנון בין החנונים אני ערס
בין זה כל מה שאכפת לי לבין שם על כולם פס
מנתח כל משפט עד שבסוף אני נשרט
כל האובר מודעות זה חוסר מודעות מוחלט

זה קצת אירוני למצוא אופי
במי שאבוד בדיוק כמוני
אז מה פלא שלא טוב לי
שמתי אלף מסכות על הפנים כאילו קוביד
הייתי קופי של קופי של קופי (וואלה יופי)

אז רקדתי כמו אדיוט ואז צחקתי גם כשלא
סיפרתי סיפורים שבכלל היו שלו
אאוטסיידר עד כאב רק חולם להשתלב
אבל הפה בחיים לא יעיז להגיד את מה שהולך בלב

אמרתי שלא אכפת לי מה חושבים עלי שיקרתי
גם אם אנלא בטוב לא רואים עלי הסתרתי
ואי אפשר להגיד שלא הצלחתי
קבור כל כך עמוק בדמות עד שגם אני שכחתי
שזה לא אני

לא אני לא אני לא אני
לא זה לא אני
לא אני לא אני לא אני

תמונות מפעם לא עושות נוסטלגיה
יותר עושות לי קרינג' ומעלות בי קצת אמפתיה
מצד אחד רואה בהם ילד שהוא אני
אבל מצד שני אני והוא דומים כמו יום ולילה

וההרגלים הישנים קופצים עדיין לביקור
פוגש את כל המקובלים מחוץ לבית בכיפור
ומשהו בי עדיין משנה קצת תדיבור
כמה זמן נתתי להם לכתוב עלי תסיפור

אנלא המלך של הכיתה וזה בסדר
תמיד הילד המוזר וזה בסדר
טובע כששוחה בזרם פורח כשסולל לי דרך
הכל בסדר

אני לא יודע מה המסלול אבל יש לי תכיוון
אני רואה אותו צלול שם תלב על השרוול
כי מה שאני איך שאני כמו שאני זה בול
מקבל תשוני בחיבוק כי זה לא אני

לא אני לא אני לא אני
לא זה לא אני
לא אני לא אני לא אני

Ce n'est pas moi

J'étais du genre à ne pas apprécier les soirées
Je sais que la vie n'est pas toujours facile
On écoutait Flo Rida
Vodka diluée toute la nuit
Quatre enfants par cigarette

Le jean ajusté et la chemise boutonnée
J'ai passé des soirées entières dans des stations-service
Je n'étais qu'un acteur, je n'écrivais pas de scénario
J'ai fait tout ce qu'il fallait, j'ai juste essayé de faire partie du groupe

Alors j'ai gonflé mes muscles, cherchant des confirmations
Je n'aimais pas le goût, mais j'ai continué à fumer
J'ai caché mon manque de confiance derrière les nuages
Tout ça pour me faire une place dans le cœur des choses

Je ne souris pas sur les photos, car je fais genre de ne pas me soucier de rien
Parfum One Million, débordant de déodorant
Je coiffe ma frange comme Yehuda Levi
Une personne très importante, ils disent, "Wow"
Mais ce n'est pas moi

Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi
Ce n'est pas ça, ce n'est pas moi
Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi

Entre les bras, je suis un geek, entre les geeks, je suis un voyou
Entre tout ça, tout ce qui compte pour moi, et le nom de tous, c'est du vent
J'analyse chaque phrase jusqu'à ce que j'en sois déchiré
Toute cette conscience excessive est une inconscience totale

C'est un peu ironique de trouver un caractère
Chez quelqu'un qui est perdu comme moi
Alors pas étonnant que je ne me sente pas bien
J'ai mis mille masques sur mon visage, comme si c'était le Covid
J'étais une copie d'une copie d'une copie (ouais, génial)

Alors j'ai dansé comme un idiot, puis j'ai ri même quand je ne l'étais pas
J'ai raconté des histoires qui étaient les siennes
Un outsider jusqu'à la douleur, rêvant juste de s'intégrer
Mais ma bouche n'osera jamais dire ce qui se passe dans mon cœur

J'ai dit que je me fichais de ce que les gens pensaient de moi, j'ai menti
Même si je ne vais pas bien, on ne le voit pas sur moi, je l'ai caché
Et on ne peut pas dire que je n'ai pas réussi
Enterré si profondément dans le personnage que j'ai oublié moi-même
Que ce n'est pas moi

Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi
Ce n'est pas ça, ce n'est pas moi
Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi

Les photos d'antan ne me donnent pas de nostalgie
Elles me donnent plutôt envie de vomir et me font ressentir un peu d'empathie
D'un côté, je vois un enfant qui est moi
Mais de l'autre, il est différent de moi comme le jour et la nuit

Et les vieilles habitudes reviennent toujours en visite
Je rencontre tous les "branchés" en dehors de chez moi à Yom Kippour
Et quelque chose en moi change toujours un peu mon discours
Combien de temps je leur ai laissé écrire une histoire à mon sujet

Je ne suis pas le roi de la classe, et c'est bien
J'ai toujours été l'enfant bizarre, et c'est bien
Je me noie quand je nage avec le courant, je prospère quand je me fraye un chemin
Tout va bien

Je ne connais pas le chemin, mais j'ai une direction
Je le vois clair là-bas, gravé sur ma manche
Car ce que je suis, comment je suis, comme je suis, c'est parfait
Je me sens bien dans mes bras, car ce n'est pas moi

Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi
Ce n'est pas ça, ce n'est pas moi
Ce n'est pas moi, ce n'est pas moi, ce n'est pas moi