שיירת הרוכבים - The Dudaim translation in German

שיירת הרוכבים

בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים...

קולות הקרב תמו
ותותחיו נדמו
ושבנו אל בתינו הטובים
אבל אל מול הרוח
כאיש אחד תנוע
תנוע לה שיירת הרוכבים

הם רוכבים ושרים,
בשבילי ההרים
אך השביל אל הים
לא יגיע לעולם...

Die Karawane der Reiter

Zwischen den dunklen Felsenbergen
Zwischen den hohen Felsenbergen,
Nacht, Nacht, dem Mond entgegen
Der durch die Wolken bricht,
Erwacht die Karawane der Reiter.

Sie reiten und singen
Am Fuße der Berge,
Sie reiten allein
Dort im Wadi, dem Meer entgegen.

Ihr Herz ist voller Trauer
Ihr Rücken ist todmüde
Und ihr Blick irrt zu den Sternen.
Aber, dem Wind entgegen,
Wie ein Mann bewegen sie sich,
Bewegt sich die Karawane der Reiter.

Sie reiten und singen...

Sie brachen auf im Sturm
Sie zogen zur belagerten Stadt
Doch irgendwo im Herzen des Wadis,
Als die Gewehre donnerten
Wurde die Karawane der Reiter gefangen.

Sie reiten und singen...

Die Stimmen der Schlacht verstummten
Und seine Kanonen schwiegen
Und wir kehrten zu unseren guten Häusern zurück
Aber dem Wind entgegen
Wie ein Mann bewegen sie sich
Bewegt sich die Karawane der Reiter

Sie reiten und singen,
Auf den Pfaden der Berge
Doch der Pfad zum Meer
Wird niemals ankommen...