מאושר להתאפק אלייך רוח בלי קול בלילה, כותב עד שאני מה שאני שאוהב אותך בנקודה שמתחיל בה יופי את שקט את שקט משקה את עצמי בדעת מרווה את השורש עמוק ספר ישן מפעם אותיות שחורות לבנות עד שאני מה שאני שאוהב אותך בנקודה שמתחיל בה יופי את שקט את שקט בנקודה שמתחיל בה יופי אמא היתה מדברת בטלפון ומציירת ציורים עם עט על הנייר אבא היה בלי חולצה עובד בגינה אני הייתי פותח מקרר
Heureux de me retenir vers toi, vent sans voix dans la nuit, j'écris jusqu'à ce que je sois ce que je suis qui t'aime au point de départ de la beauté tu es calme tu es calme j'arrose moi-même avec la sagesse, je nourris la racine profonde un vieux livre d'antan lettres noires sur blanches jusqu'à ce que je sois ce que je suis qui t'aime au point de départ de la beauté tu es calme tu es calme au point de départ de la beauté maman parlait au téléphone et dessinait des images avec un stylo sur du papier papa était sans chemise travaillant dans le jardin j'ouvrais le réfrigérateur