Lyrics and translation אביתר בנאי - את שקט

את שקט

מאושר להתאפק אלייך רוח בלי קול בלילה, כותב עד שאני מה שאני שאוהב אותך בנקודה שמתחיל בה יופי את שקט את שקט משקה את עצמי בדעת מרווה את השורש עמוק ספר ישן מפעם אותיות שחורות לבנות עד שאני מה שאני שאוהב אותך בנקודה שמתחיל בה יופי את שקט את שקט בנקודה שמתחיל בה יופי אמא היתה מדברת בטלפון ומציירת ציורים עם עט על הנייר אבא היה בלי חולצה עובד בגינה אני הייתי פותח מקרר

Ты — тишина

Счастлив сдерживаться ради тебя, ветер без голоса в ночи, пишу, пока я не стану тем, кто я есть, тем, кто любит тебя в той точке, где начинается красота. Ты — тишина, ты — тишина. Пою себя знанием, насыщаю корень глубоко. Старая книга из прошлого, чёрные и белые буквы, пока я не стану тем, кто я есть, тем, кто любит тебя в той точке, где начинается красота. Ты — тишина, ты — тишина. В той точке, где начинается красота. Мама говорила по телефону и рисовала ручкой картинки на бумаге. Папа был без рубашки, работал в саду. Я открывал холодильник…