Lyrics and translation Aharit Hayamim - הנסיכה

הנסיכה

שנים היא הסתתרה בחיק המשפחה
ואת יופיה שמרה לא לי ולא לך
בדשא הרחב, בשמש הזהב
היתה כמו גרגיר של חשכה

בחורף עננים הביאו לה שמחה
ורק עם בוא הקור היתה פתאום בוכה
בדשא הנובל, מול פרח שקמל
מותה נשקף לה מן החשכה

ושוב חזר אביב עם שפע הפריחה
ורדים ונרקיסים השיבו את רוחה
באור המלבלב בזוהר הצורב
האור הטוב השיב לה את רוחה

ואז הקיץ בא עם שיבולי קמה
ותכלת הגלים הסעירה את דמה
בלהט השרב, בדשא הרחב
היתה כמתעלפת בחמה

ואיש אינו מכיר את עומק בדידותה
ברוח השואגת, ברוח השקטה
בדשא הרחב, בשמש הזהב
תמיד היא מחפשת את מותה

The Princess

Years she hid herself in the bosom of her family
And she kept her beauty from me and from you
On the open grass, in the golden sun
She was like a speck of darkness

In winter clouds brought her joy
And only with the coming of the cold did she suddenly cry
On the withered grass, facing a wilted flower
Her death loomed at her from the darkness

And again spring returned with an abundance of blossoms
Roses and daffodils revived her spirits
In the blossoming light, in the burning glow
The good light revived her spirits

And then summer came with ears of wheat
And the blue of the waves stirred her blood
In the heat of the heat, on the open grass
She was like one fainting in the heat

And no one knows the depth of her loneliness
In the howling wind, in the quiet wind
On the open grass, in the golden sun
She is always seeking her death