כלום לא טעים - Keren Peles , Eldad Cohen translation in German

כלום לא טעים

פגש אותי בסקי גלשנו בלבן
אמר לי "אם תסכימי גם אני מוכן"
רק אל תתאפקי, אל תהיי כבדה
אני בן שלושים כמעט, גם את כבר לא ילדה".
אחרי שלושה ימים במכונית שכורה
נסענו לונציה הוא הקריא לי בגונדולה שירה
איך אפשר לאמר לו לא
הוא אל יווני אז למה אני לא במיטה שלו

עוד קשה לי לשחרר
עוד חושבת על מישהו אחר
ואיך אפשר בכלל להתגבר
על מין טמבל רזה כזה שלא עובר.
אוהבת את הרגעים
הליליים שלנו העמוקים
כלום לא טעים מאז שהוא עזב
הממתקים מדברים איתי עליו.

קפה על השולחן
שיחה מלב אל לב
אמר לי "אם את צריכה עוד זמן אני עוזב"
לא רוצה לבד, לא רוצה יותר,
עצוב לי לישון מאז,עצוב להתעורר.
פתח את זרועותיו הרחבות, אני טובעת
לקח אותי לסיור ברחובות העיר השוקעת
צחקתי רגע בגללו
הפחד חלף כשהוא חשף את כל הלב שלו

עם אצבע בגומה שלו הרגשתי שוב ילדה
ולא חשבתי כבר על מה יהיה איתי מחר.
בחוף היום, שחום, יחף, הרים איתי על הכתף
ושר בלי פחד לזייף
וכשחזרנו אל העיר הזמין אותי לבוא
אמרתי לא, אמר לי "לא נורא
רק עופי. את ציפור."
הוא בול בשבילי
אז למה אני נמשכת לאחור.

Nichts schmeckt gut

Er traf dich beim Skifahren, ihr glittet durch das Weiß.
Sagte dir: „Wenn du zustimmst, bin ich auch bereit.“
„Halte dich nur nicht zurück, sei nicht so schwerfällig.“
„Ich bin fast dreißig, auch du bist kein Kind mehr.“
Nach drei Tagen in einem Mietwagen
Seid ihr nach Venedig gefahren, er las dir in der Gondel Gedichte vor.
Wie könntest du ihm nein sagen?
Er ist ein griechischer Gott, warum bist du also nicht in seinem Bett?

Es fällt dir noch schwer loszulassen.
Denkst noch an jemand anderen.
Und wie kannst du überhaupt darüber hinwegkommen?
Über so einen dürren Trottel, der nicht verschwindet.
Du liebst die Momente,
eure tiefen, nächtlichen.
Nichts schmeckt gut, seit er wegging.
Die Süßigkeiten erzählen dir von ihm.

Kaffee auf dem Tisch.
Ein Gespräch von Herz zu Herz.
Er sagte dir: „Wenn du mehr Zeit brauchst, gehe ich.“
Du willst nicht allein sein, willst es nicht mehr.
Bist traurig beim Einschlafen seither, traurig beim Aufwachen.
Er öffnete seine weiten Arme, du ertrinkst.
Nahm dich mit auf eine Tour durch die Straßen der sinkenden Stadt.
Du lachtest einen Moment wegen ihm.
Die Angst verging, als er sein ganzes Herz offenbarte.

Mit einem Finger in seinem Grübchen fühltest du dich wieder wie ein Kind.
Und dachtest nicht mehr darüber nach, was morgen mit dir sein würde.
Heute am Strand, braungebrannt, barfuß, hob er dich auf seine Schulter.
Und sang, ohne Angst, falsch zu singen.
Und als ihr in die Stadt zurückkamt, lud er dich ein mitzukommen.
Du sagtest nein, er sagte dir: „Nicht schlimm.“
„Flieg einfach. Du bist ein Vogel.“
Er ist genau der Richtige für dich.
Warum zieht es dich also zurück?