Lyrics and translation ארקדי דוכין - טמבל

טמבל

היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל
אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל
עד שיום אחד פגש במזל
שהעיף אותו לארץ בחלל

כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל
שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל

טמבל, טמבל

באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים

על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל

טמבל, טמבל

הוא רק ישב לא הספיק להתרווח
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר

אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל
לכיסא של הקצין עבר הטמבל

טמבל, טמבל

על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים אבל בלי מוח
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז מלחמה

הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך

על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים

אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל

טמבל, טמבל

אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל

הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל

Imbécile

Il était une fois un homme bon, mais un peu stupide
Un homme qui avait déjà accumulé beaucoup d'heures de souffrance
Jusqu'à ce qu'un jour, il rencontre la chance
Qui l'a propulsé vers la Terre dans l'espace

Oui, pleure, fais la moue comme un veau
Qui marche toujours à l'envers, un peu imbécile

Imbécile, imbécile

Au milieu du champ, l'imbécile a soudainement vu
Trois chaises, chaque chaise avec un drapeau
Une chaise pour les invités, une chaise pour les officiers
Et un fauteuil moelleux pour les rois

L'imbécile s'est assis sur la chaise des invités
Sans aucun plaisir, si fatigué, il se sent en deuil

Imbécile, imbécile

Il s'est juste assis, il n'a pas eu le temps de se détendre
Les domestiques ont versé un baril de vin pour l'invité
Il a mangé du pot, bu comme un cochon
Et s'est senti fort comme un jeune taureau

Après que le crétin a bu encore une tasse
L'imbécile s'est dirigé vers la chaise de l'officier

Imbécile, imbécile

Sur cette chaise, il s'est soudain senti fort
Un homme avec des couilles, mais sans cerveau
Il a recruté la nation et a diffusé le slogan
L'idiot a déclaré la guerre

Son armée lui a conquis le chemin
Pour aller s'asseoir sur le trône du roi

Sur le trône du roi, il a tapé du pied
Dans la joie du pouvoir, il a crié jusqu'au ciel
Soyez des chevaliers, soyez des amis
Un mot de moi, vous êtes finis

Même Dieu est lié par une corde
Il les tenait vraiment courts, l'imbécile

Imbécile, imbécile

Mais l'imbécile était un homme bon, il lui a donc semblé
Partage avec le peuple tout ce qu'il avait
Puis la chaise s'est balancée comme un hamac
Le crétin s'est évanoui et est tombé

Il s'est réveillé dans une pile de paille et d'ordures
Vêtu des vêtements dans lesquels il était né, nu et imbécile