דיזנגוף 30 - האולטראס feat. שיר לוי translation in German

דיזנגוף 30

דיזינגוף 30, עמדנו חבוקים
לב אל לב, פועם אותו הקצב
מזוודות כבדות, ים של חלומות
ייקחו אותך הרחק בשמי הערב

וכל הדרך ברדיו שמענו את השיר
אמרת שפוליקר שורט לך את הלב
"אתה אוהב אותי?", שאלת
"יותר מהחיים", עניתי
עד סוף העולם, עד שכואב

בשעון עשרה לתשע
אין מה שיכבה ת'אש הא?
ניקח את הסיכון אם לאהוב זה פשע
הבטחתי לך שאני שתמיד אהיה שם
אז אני תמיד אהיה שם
ברדיו מוזיקה מוכרת
את מניחה את הראש אחורה
נוגע בשרשרת שקניתי לך, זוכרת?
את אומרת לי: "היא לא יפה כמוך"
איך אני אוהב את המבט הזה

שכל הזמן משיג את מה שהוא רוצה
שאלת איך נקרא לילדים שלנו
כשאהבה קישטה את הלילות הלבנים שלנו

וכל הדרך ברדיו שמענו את השיר
אמרת שפוליקר שורט לך את הלב
"אתה אוהב אותי?", שאלת
"יותר מהחיים", עניתי
עד סוף העולם, עד שכואב

נכנסת לי לחיים בסערה
עדיין לא מבין איך זה קרה
ובעיניים שלך זה כל הטוב שאלוהים ברא
רוצה אותך מפה עד לבית שמש, חזרה
מלכת היופי שלי בג'ינס, טי-שירט הדפסים
הרחוב היה מואר ולא בגלל הפנסים
השירים שלך החזירו אותי לבית של ההורים
העיר כבר ישנה ורק אנחנו עוד ערים
ואז סיפרת לי על פרידה קשה אחרי הרבה שנים
ושנינו מבינים שאני רק מקום שני

ושנינו נלחמים כי שנינו עקשנים
אבל הלב שלך הוא לא מרגיש כמו הלב שלי

וכל הדרך ברדיו שמענו את השיר
אמרת שפוליקר שורט לך את הלב
"אתה אוהב אותי?", שאלת
"יותר מהחיים", עניתי
עד סוף העולם, עד שכואב

ובטח את עכשיו מתגעגעת
אבל האגו לא ייתן לך לעשות עם זה כלום
ת'מקום שלך בלב שלי את יודעת
ובטח את עכשיו מתגעגעת
אבל האגו לא ייתן לך לעשות עם זה כלום
ת'מקום שלך בלב שלי את יודעת

וכל הדרך ברדיו שמענו את השיר
אמרת שפוליקר שורט לך את הלב
"אתה אוהב אותי?", שאלת
"יותר מהחיים", עניתי
עד סוף העולם, עד שכואב
עד סוף העולם, עד שכואב, עד ששורף
ובטח את עכשיו מתגעגעת
אבל האגו לא ייתן לך לעשות עם זה כלום
ת'מקום שלך בלב שלי את יודעת
אבל האגו לא ייתן לך לעשות עם זה

"אתה אוהב אותי?", שאלת
"יותר מהחיים", עניתי
עד סוף העולם, עד שכואב

Dizengoff 30

Dizengoff 30, wir standen uns umarmend,
Herz an Herz, im gleichen Takt schlagend.
Schwere Koffer, ein Meer von Träumen,
werden dich weit weg in den Abendhimmel tragen.

Und den ganzen Weg hörten wir im Radio das Lied,
du sagtest, Poliker kratzt dir am Herzen.
"Liebst du mich?", fragtest du.
"Mehr als mein Leben", antwortete ich.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt.

Auf der Uhr zehn vor neun,
nichts kann das Feuer löschen, oder?
Wir gehen das Risiko ein, wenn Lieben ein Verbrechen ist.
Ich versprach dir, dass ich immer da sein werde,
also werde ich immer da sein.
Im Radio bekannte Musik,
du legst deinen Kopf zurück,
berührst die Kette, die ich dir gekauft habe, erinnerst du dich?
Du sagst mir: "Sie ist nicht so schön wie du."
Wie ich diesen Blick liebe.

Der immer bekommt, was er will.
Du fragtest, wie wir unsere Kinder nennen sollen,
als Liebe unsere weißen Nächte schmückte.

Und den ganzen Weg hörten wir im Radio das Lied,
du sagtest, Poliker kratzt dir am Herzen.
"Liebst du mich?", fragtest du.
"Mehr als mein Leben", antwortete ich.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt.

Du kamst in mein Leben wie ein Sturm,
ich verstehe immer noch nicht, wie es passiert ist.
Und in deinen Augen ist all das Gute, das Gott geschaffen hat.
Ich will dich von hier bis nach Beit Schemesch und zurück.
Meine Schönheitskönigin in Jeans, T-Shirt mit Aufdruck,
die Straße war erleuchtet, und nicht wegen der Laternen.
Deine Lieder brachten mich zurück zum Haus meiner Eltern,
die Stadt schläft schon und nur wir sind noch wach.
Und dann erzähltest du mir von einer schweren Trennung nach vielen Jahren,
und wir beide verstehen, dass ich nur der zweite Platz bin.

Und wir beide kämpfen, weil wir beide stur sind,
aber dein Herz fühlt nicht wie mein Herz.

Und den ganzen Weg hörten wir im Radio das Lied,
du sagtest, Poliker kratzt dir am Herzen.
"Liebst du mich?", fragtest du.
"Mehr als mein Leben", antwortete ich.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt.

Und sicher vermisst du mich jetzt,
aber dein Ego wird dich nichts dagegen tun lassen.
Deinen Platz in meinem Herzen kennst du.
Und sicher vermisst du mich jetzt,
aber dein Ego wird dich nichts dagegen tun lassen.
Deinen Platz in meinem Herzen kennst du.

Und den ganzen Weg hörten wir im Radio das Lied,
du sagtest, Poliker kratzt dir am Herzen.
"Liebst du mich?", fragtest du.
"Mehr als mein Leben", antwortete ich.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt, bis es brennt.
Und sicher vermisst du mich jetzt,
aber dein Ego wird dich nichts dagegen tun lassen.
Deinen Platz in meinem Herzen kennst du.
Aber dein Ego wird dich nichts dagegen tun lassen.

"Liebst du mich?", fragtest du.
"Mehr als mein Leben", antwortete ich.
Bis ans Ende der Welt, bis es schmerzt.