Lyrics and translation Hadag Nahash - טיפות של אור

טיפות של אור

כמה דקות ואז האור יעלה
נושם עוד קצת מהאפל הזה
אף פעם לא קפוא, תמיד מתנועע
נגד הכיוון תמיד נוסע

זה בדיוק השיט, לא נולדתי עם כפית
היום המגירה מלאה בסכום
חי את היש אבל לא מת בי הכלום
מכיר את האין, מכיר היטב את הריק
אין קושי לכן שאותי יפרק
כמה דקות ואז שחר
כמה דקות ואז מחר
זה קשה לי כשרך
יש נוף בטינופת, זאת לא אשכח

וכבר הבנתי שככה זה
לא על כל דבר מסכימים
אני מלקט טיפות של אור
לומד להסתכל לפנים

אני צועק, מתעסק בלהיות הכי צודק
בודק, שואל למה ומה היה אם
כבר הסתגלתי לעולם שבו אנשים
אוכלים אחד לשני ת'ראש בלי, בלי רחמים

ואני סקפטי, אני מתקשה להאמין
עד שזה לא סגור הרמטי
עד שאני לא אראה, עד שאני לא אצליח להבין
מחפש את הצרות עוד לפני שהן באות
ותמיד אני חופר בכוונות הנסתרות

ואם אחד דוחף והשני מושך ושום דבר לא זז
הזדמנויות של פז מתנדפות כמו גז
הופכות לדלק נשפך למדורה כולנו חלק
אני לא יכול לאכול את כל העוגה
ושכל אחד מושך לכיוונו את השמיכה

וכבר הבנתי שככה זה
לא על כל דבר מסכימים
אני מלקט טיפות של אור
לומד להסתכל לפנים

וואלכ זה פסיכי
כל מה שחוויתי
לפעמים אני עצמי לא מאמין למסע
שכבר עשיתי
וואלכ זה קריפי
לחשוב על איפה שהייתי מול איפה שאני נמצא
ויש סיבות יש
למה בפנים אש
מאיפה בא הניצוץ
שמעביר אותי בבוץ
אבל היום אנ'לא חופר
בעבר כבר לא נובר
רק מאלף את הנמר
שעם הגדי ירבוץ

כמה דקות ואז אור יעלה
נושם עוד קצת מהאפל הזה
אף פעם לא קפוא תמיד מתנועע
נגד הכיוון תמיד...

Gouttes de lumière

Quelques minutes et la lumière montera
Je respire encore un peu de cette obscurité
Jamais figé, toujours en mouvement
Contre le courant, je voyage toujours

C'est exactement le truc, je ne suis pas né avec une cuillère en argent
Aujourd'hui, le tiroir est plein d'argent
Je vis le présent mais le néant ne me tue pas
Je connais le néant, je connais bien le vide
Il n'y a aucune difficulté à me décomposer
Quelques minutes et puis l'aube
Quelques minutes et puis demain
C'est difficile pour moi quand tu es là
Il y a un paysage dans la saleté, je ne l'oublierai jamais

Et j'ai compris que c'est comme ça
On n'est pas d'accord sur tout
Je ramasse des gouttes de lumière
J'apprends à regarder à l'intérieur de moi

Je crie, je m'occupe d'avoir raison
Je vérifie, je demande pourquoi et ce qu'il en aurait été si
Je me suis habitué à un monde où les gens
Se mangent la tête l'un l'autre sans, sans pitié

Et je suis sceptique, j'ai du mal à croire
Jusqu'à ce que ce soit fermé hermétiquement
Jusqu'à ce que je ne voie pas, jusqu'à ce que je ne puisse pas comprendre
Je cherche les ennuis avant même qu'ils n'arrivent
Et je fouille toujours dans les intentions cachées

Et si l'un pousse et l'autre tire et rien ne bouge
Les opportunités de rêve s'évaporent comme du gaz
Devenant du carburant qui se répand sur le feu, nous en faisons tous partie
Je ne peux pas manger tout le gâteau
Et chacun tire la couverture de son côté

Et j'ai compris que c'est comme ça
On n'est pas d'accord sur tout
Je ramasse des gouttes de lumière
J'apprends à regarder à l'intérieur de moi

Et c'est fou
Tout ce que j'ai vécu
Parfois, je ne crois pas moi-même au voyage
Que j'ai déjà fait
Et c'est effrayant
De penser à où j'étais par rapport à où je suis maintenant
Il y a des raisons, il y a des raisons
Pourquoi le feu est à l'intérieur
D'où vient l'étincelle
Qui me fait traverser la boue
Mais aujourd'hui, je ne creuse pas
Je ne me suis plus jamais attardé sur le passé
Je n'apprivoise que le tigre
Qui va se coucher avec le lièvre

Quelques minutes et la lumière montera
Je respire encore un peu de cette obscurité
Jamais figé, toujours en mouvement
Contre le courant, toujours...