אניס - וייב איש translation in German

אניס

אהוד בנאי פעם אמר לי, "אני לא אנצח עם איך שאני נראה
עם הכריזמה שאין לי או עם הפאסון שאין לי
"אני אנצח עם הטקסטים, עם המילים
אני לא הראפר הכי טוב, אני לא הכי חתיך... אני... אין לי את ה
אני לא הכי מוכשר, אני לא הכי טכני
יש הרבה עניין של טכניקה בראפ, איך אתה שוזר את המילים
אין לי את הפזמונים הכי טובים, אני לא המוזיקאי הכי טוב
אני מנצח עם המילים, זה מה שיש לי

הכל התחיל בשנת 2000
סאבלימינל בטייפ, חולצות הוקי עד הברכיים
אמא תמיד על הגריינד, המינוס כבר בפריים
בכל ערב זה רק אורז, היא אמרה זה רק בינתיים
אבא לא שם, לפני שדיברנו הוא כבר אמר לי ביי
מעניין לי את הטופאק אם הוא חי או לא חי
מורים ישנו עליי, השאר פשוט רק הסתלבט
מהר מאוד נקלט איך לא לשים זין, זה אלף בית
שוקל 36, ניזון מתסביכים
מוריד בגדים מחבלים אבל מעלה חיוכים
שני הורים כבר לא קרובים, ציונים כבר לא טובים
אין באמת לאן לפנות אז רוב היום מסתובבים
זוכר איך תמיד כל הפסקה הייתי מתבייש
נראה כמו איזה פארש, לא היה תקציב לפרש
עובדים סוציאליים מנסים, מתים על לגרש
ההוא מעל שומע הכל ומשחק אותה חירש
אבל תמיד בתוך האוזניות הרגשתי פרי
סוגר ת'דלת מרפרפ שיידי מול הראי
אני לא אשכח איך יום אחד ניסיתי בעצמי
זה לא היה קרוב לנייס אבל רחוק מנוראי
אז לא הפסקתי, המשכתי, ילד ראפ פאנטיק
מגבש ת'סאונד שלו על ביטים מסאונדקליק
כל במה פתוחה, פתחתי לאמסי ת'תחת
שאל כל מרובע במעגל, וייב איש הוא שד משחת
ללא נחת, ראיתי בזה רק ת'פלוסים
אז בשביל שיר אחד לקחתי ארבע אוטובוסים
סקיצות בלופים, ואם זה לא מספיק יש טאגים על הקיר
אפס לשלוש, לחמש בכל ספוט בעיר
תבין, כולם ידעו מי עושה ת'מוב
למי יש ת'גרוב, תלא מובב, שוחט גם כתוב
אלבום ראשון בחוץ, פתאום כל הז'אנר קשוב
מילאנו מקומות אבל לא הספקנו לחזור שוב
גבר, לא נורא, זאת רק ההתחלה
ומי שזורע בדמעה קוצר ברינה
לא עם השנאה, יש בי אהבה גם השונאים יעידו
ולא אכפת לי מה אומרים, רק מה ימים יגידו

Anis

Ehud Banai sagte mir einmal: "Ich werde nicht gewinnen, mit meinem Aussehen,
mit dem Charisma, das ich nicht habe, oder mit dem Stil, den ich nicht habe.
Ich werde mit den Texten gewinnen, mit den Worten.
Ich bin nicht der beste Rapper, ich bin nicht der Schönste... Ich... Ich habe nicht das...
Ich bin nicht der Talentierteste, ich bin nicht der Technischste.
Es gibt viel Technik beim Rappen, wie du die Worte verwebst.
Ich habe nicht die besten Refrains, ich bin nicht der beste Musiker.
Ich gewinne mit den Worten, das ist, was ich habe.

Alles begann im Jahr 2000.
Subliminal auf Kassette, Hockey-Shirts bis zu den Knien.
Mama immer am Schuften, der Minusbetrag schon im Rahmen.
Jeden Abend nur Reis, sie sagte, es sei nur vorübergehend.
Papa nicht da, bevor wir sprachen, sagte er schon Tschüss.
Es interessiert mich einen Tupac, ob er lebt oder nicht.
Lehrer haben mich verschlafen, der Rest hat sich einfach nur lustig gemacht.
Schnell gelernt, wie man sich nichts scheißt, das ist das A und O.
Wiege 36, ernähre mich von Komplexen.
Ziehe Kleidung von Wäscheleinen, aber zaubere Lächeln.
Zwei Eltern nicht mehr nah, Noten nicht mehr gut.
Es gibt keinen wirklichen Ort, an den man sich wenden kann, also hängt man die meiste Zeit rum.
Ich erinnere mich, wie ich mich jede Pause geschämt habe.
Sah aus wie ein Penner, hatte kein Budget für Frisches.
Sozialarbeiter versuchen es, lieben es, zu vertreiben.
Der da oben hört alles und spielt den Tauben.
Aber immer in den Kopfhörern fühlte ich mich frei.
Schließe die Tür, rappe Shady vor dem Spiegel.
Ich werde nie vergessen, wie ich es eines Tages selbst versucht habe.
Es war nicht nah an nice, aber weit von schrecklich.
Also hörte ich nicht auf, machte weiter, ein Rap-Fanatiker.
Forme meinen Sound auf Beats von Soundclick.
Jede offene Bühne, ich habe den MCs den Arsch aufgerissen.
Frag jedes Quadrat im Kreis, Vibe Ish ist ein verdammter Teufel.
Ohne Ruhe, ich sah darin nur die Pluspunkte.
Also nahm ich für einen Song vier Busse.
Skizzen in Schleifen, und wenn das nicht reicht, gibt es Tags an der Wand.
Null bis drei, bis fünf an jedem Spot in der Stadt.
Versteh, jeder wusste, wer die Moves macht.
Wer den Groove hat, den La Muvav, schlachtet auch Geschriebenes.
Erstes Album draußen, plötzlich hört das ganze Genre zu.
Wir füllten Orte, aber wir schafften es nicht, zurückzukehren.
Mann, egal, das ist erst der Anfang.
Und wer in Tränen sät, wird mit Jubel ernten.
Nicht mit Hass, ich habe Liebe in mir, auch die Hasser werden es bezeugen.
Und es ist mir egal, was sie sagen, nur was die Tage sagen werden.