Mitoch Haarisot - מאור אדרי translation in German

Mitoch Haarisot

יושב כותב מכתב עלייך,
הוא ריק מתוכן,
אך הלב עוד מחפש אלייך,
בין דף לדף אני זורק מילה ועוד מילה ואת לי לא עונה.

עכשיו כשאת אותו חובקת,
נזכר באיך שאת אותי היית אז מלטפת,
עם כל הרגשות הותרת תקוה,
אולי נתחיל הכל מהתחלה.

והלילות כשאת איתו עדיין,
כל כך קשים לי ואני עוד מחפש בנתיים,
מתוך ההריסות שכבר מזמן איבדו כל ערך,
אולי אמצא שם איזו דרך...

והאמת אני חושב על שנינו,
ולא מבין איך את ויתרת על כל מה שבנינו,
היו ימים שאת צעקת חזק שאת אוהבת,
אז איך היום הכל אחרת, כבר לא חוזרת...

הזמן עובר את מתרחקת,
אולי אני אשם בזה שאת אותו אוהבת,
אם תחזרי אני אתן הכל,
רק תסלחי צריך אותך איתי...

והלילות כשאת איתו עדיין,
כל כך קשים לי ואני עוד מחפש בנתיים,
מתוך ההריסות שכבר מזמן איבדו כל ערך,
אולי אמצא שם איזו דרך...

והאמת אני חושב על שנינו,
ולא מבין איך את ויתרת על כל מה שבנינו,
היו ימים שאת צעקת חזק שאת אוהבת,
אז איך היום הכל אחרת, כבר לא חוזרת...

והלילות כשאת איתו עדיין,
כל כך קשים לי ואני עוד מחפש בנתיים,
מתוך ההריסות שכבר מזמן איבדו כל ערך,
אולי אמצא שם איזו דרך...

והאמת אני חושב על שנינו,
ולא מבין איך את ויתרת על כל מה שבנינו,
היו ימים שאת צעקת חזק שאת אוהבת,
אז איך היום הכל אחרת, כבר לא חוזרת...

Aus den Ruinen

Ich sitze hier und schreibe einen Brief über dich,
er ist inhaltsleer,
doch mein Herz sucht immer noch nach dir,
zwischen den Seiten werfe ich ein Wort und noch ein Wort, und du antwortest mir nicht.

Jetzt, wo du ihn umarmst,
erinnere ich mich, wie du mich damals gestreichelt hast,
mit all den Gefühlen hast du Hoffnung hinterlassen,
vielleicht fangen wir alles von vorne an.

Und die Nächte, wenn du noch bei ihm bist,
sind so schwer für mich, und ich suche immer noch inzwischen,
aus den Ruinen, die schon längst jeden Wert verloren haben,
vielleicht finde ich dort irgendeinen Weg...

Und ehrlich gesagt, denke ich an uns beide,
und verstehe nicht, wie du alles aufgegeben hast, was wir aufgebaut haben,
es gab Tage, da hast du laut geschrien, dass du mich liebst,
warum ist heute alles anders, du kommst nicht mehr zurück...

Die Zeit vergeht, du entfernst dich,
vielleicht bin ich schuld daran, dass du ihn liebst,
wenn du zurückkommst, werde ich alles geben,
verzeih mir nur, ich brauche dich bei mir...

Und die Nächte, wenn du noch bei ihm bist,
sind so schwer für mich, und ich suche immer noch inzwischen,
aus den Ruinen, die schon längst jeden Wert verloren haben,
vielleicht finde ich dort irgendeinen Weg...

Und ehrlich gesagt, denke ich an uns beide,
und verstehe nicht, wie du alles aufgegeben hast, was wir aufgebaut haben,
es gab Tage, da hast du laut geschrien, dass du mich liebst,
warum ist heute alles anders, du kommst nicht mehr zurück...

Und die Nächte, wenn du noch bei ihm bist,
sind so schwer für mich, und ich suche immer noch inzwischen,
aus den Ruinen, die schon längst jeden Wert verloren haben,
vielleicht finde ich dort irgendeinen Weg...

Und ehrlich gesagt, denke ich an uns beide,
und verstehe nicht, wie du alles aufgegeben hast, was wir aufgebaut haben,
es gab Tage, da hast du laut geschrien, dass du mich liebst,
warum ist heute alles anders, du kommst nicht mehr zurück...