הבן אדם אינו אלא - מאיר אריאל translation in German

הבן אדם אינו אלא

הבן אדם אינו אלא
חתיכת בוץ מתוחכם.
כיצד, מהו בוץ?
- עפר ספוג רטיבות.
כך גם הבן-אדם:
עפר הארץ,
שנאמר, כי עפר אתה ומעפר לוקחת -
ספוג כל מיני נוזלים למיניהם.
רק מה, מתוחכם...
תחום ומתוחם
בדופן שעיר וחלק למחצה
אטום וחדיר לסרוגין
ויש לו דמות מסוימת
וצורה משלמת, וזה
מתוחכם... בשביל בוץ
זה מתוחכם, שכן
סתם בוץ, כן, סתם בוץ -
צורה לו.

בוץ שמתיבש, מתפורר -
של אדמות קלות מעצמו.
של אדמות כבדות -
יש גושים שלא תפורר
עם פטיש של חמישה קילו.
אבל אף גוש כזה לא ייקח את עצמו
למסבאה הקרובה ויזמין
כוס מים קרים להדביק, נניח
וקופסת קמח שיפון להריח.
איפה... רק תעבר עליו
עם הדיסקוס ההידראולי-פנאומטי הבי-דיוטי
של שיניצקי, ואתה עושה ממנו
מצע זרעים. מה יש לדבר:
בוץ שמתייבש - מתפורר.

וגם בן אדם שמתייבש מתפורר -
רק מה, מתוחכם...
עטוף ומעוטף, או תחום ומתוחם בתוך ארון,
ונותן את עצמו להמון
חתיכות-בוץ קטנות ומתוחכמות גם הן
(אמנם הרבה פחות, אבל בכל-זאת) -
ועוזב שלד לצחוק אחרון
שנאמר, צוחק מי שצוחק אחרון
ואחרון צוחק רק שלד.
צוחק מי שצוחק, אמר הילד.
ויש לו מצבה, וכתובת,
וזה - מתוחכם...
שכן
סתם בוץ - איזה מצבה יש לו,
איזה כתובת?
אם כן, אמרנו:
הבן אדם אינו אלא
חתיכת בוץ
מתוחכם.

Der Mensch ist nichts als

Der Mensch ist nichts als
ein Stück raffinierter Schlamm.
Wie, was ist Schlamm?
- Erde, durchtränkt von Feuchtigkeit.
So auch der Mensch:
Erde des Bodens,
wie gesagt wird, denn Staub bist du und vom Staub wurdest du genommen -
durchtränkt von allerlei Flüssigkeiten verschiedener Art.
Nur was, raffiniert...
Begrenzt und abgegrenzt
durch eine Wand, halb behaart und halb glatt
undurchlässig und durchlässig im Wechsel
Und er hat eine bestimmte Gestalt
und eine vollendete Form, und das
ist raffiniert... für Schlamm
das ist raffiniert, denn
gewöhnlicher Schlamm, ja, gewöhnlicher Schlamm -
hat kaum eine feste Form.

Schlamm, der trocknet, zerfällt -
bei leichten Böden von selbst.
Bei schweren Böden -
gibt es Klumpen, die du nicht zerbröseln wirst
mit einem Fünf-Kilo-Hammer.
Aber selbst solch ein Klumpen wird sich nicht nehmen
zur nächsten Kneipe und bestellen
ein Glas kaltes Wasser zum Kleben, sagen wir mal,
und eine Dose Roggenmehl zum Riechen.
Woher denn... Fahr nur darüber hinweg
mit der hydraulisch-pneumatischen Heavy-Duty-Scheibenegge
von Shinitzky, und du machst daraus
ein Saatbett. Was gibt es da zu reden:
Schlamm, der trocknet - zerfällt.

Und auch ein Mensch, der austrocknet, zerfällt -
Nur was, raffiniert...
Eingehüllt und umhüllt, oder begrenzt und abgegrenzt in einem Sarg,
und gibt sich hin der Menge
kleiner Schlammstücke, auch sie raffiniert
(wenn auch viel weniger, aber immerhin) -
und hinterlässt ein Skelett für das letzte Lachen
wie gesagt wird, es lacht, wer zuletzt lacht
und zuletzt lacht nur ein Skelett.
Es lacht, wer lacht, sagte das Kind.
Und er hat einen Grabstein, und eine Inschrift,
und das - ist raffiniert...
denn
gewöhnlicher Schlamm - welchen Grabstein hat er,
welche Inschrift?
Also, sagten wir:
Der Mensch ist nichts als
ein Stück Schlamm
raffiniert.