לפעמים - 'נצ'י נצ translation in German

לפעמים

לפעמים הים שקט ואין גלים
והתסכול סובב אותך מעגלים
בסוף מתרגלים להכל, בסוף לא מתפלאים
יום אחד מאוהבים, יום אחר הם נגעלים ממך

נוסע עם מקלות בגלגלים
בין המון זועם, צועק - מניף דגלים
כל כך הרבה שאלות, ואין עונים
אבל לכל אחד דיעה ופתרון, כולם גאונים

הם לא עשו כלום, אבל גאים
משחקים אותה אינדיווידוולים, אבל זהים
אני רואה אותם לוקחים קרדיט, על עבודות של אחרים
זה מבאס אותי, אבל וואלה, אלה החיים

עולם דורס מסורת ומורשת
ארשת פנים נמרצת נדרשת אל מול הרשת
נותנים יד להרס ולחורבן הזה
כל היום מול הלפטופ המחורבן הזה

מה קרה ליחסים בשר ודם
מה קרה ללתקשר כמו בני אדם
כל העולם הזה בלופ חוזר של ציניות וכסאח
חיים דרך הפייסבוק והוואסטאפ, פאק

הייתכן? אני חייזר, הייתכן?
הגן האנוכי מכה ללא רחם
נולדים בשביל לעבוד, להילחם
להתלהם להתגונן במקום להתבונן

ואני לא חכם גדול, אני אידיוט
לא קורא מעריב, לא ידיעות
לא רואה תמציאות דרך מסך החדשות
אבל איכשהו חי כמו כולם חששות

של מה יהיה עלינו, מה יהיה איתנו
מי אנחנו מי נגדנו מה לקחנו מה שלנו
אולי איזה פסיכי יחליט שנמאס לו מאיתנו
ישלח טיל שיעיף פה את כולנו

אולי כל הפונאטה מתפספסת
אולי כל האנרגיה מתבזבזת
שמישהו ישאל את האירופאים איך זה מרגיש לחיות בשקט ושלווה
לנו יש רק לחץ וטרפת

קדמה שמשחיתה לי את הנפש
מסכי ענק, אנטנה מעופפת
ובינתיים בגזרה העולמית
נמלים עובדות - עובדות סוגדות לכל מה שממית אותנו

הון שלטון, עולם תחתון, שטח אדמות
כלי משחק, פוליטיקה ומלחמות
ואין סיכוי שנוכל לקנות דירות
ואין למי להצביע בבחירות

קונים אותנו עם קצת כפרה, קצת חביבי
לא מאמין לאף אחד, בטח לא לביבי
אנחנו יודעים להתלונן, ולשנוא שנאת דם
אבל אנחנו הדפוקים כאן כי פאקין מי בחר אותם?

יהירות ישראלית, יודעים יותר טוב מכולם
וזין על כל העולם יעני we are the chosen one
ארץ הקודש, זבת חלב ודבש
עבדים מפנטזים על הסופ"ש

ולפעמים הכל נראה אותו דבר, החורף לא נגמר
שגרה שמטפטפת משאירה לי טעם מר
על החיים, אני רק רוצה לטעום עוד ניצחון
חי בין עודף שאיפות לחוסר ביטחון

הרבה שנים, חי ת′סשנים
עובד בלילה, כשכולם ישנים
לפעמים אין סיכוי להתקדם
עייף מת, לא מסוגל להירדם

עונות חולפות, תשרי ואז כסלו
שמחה בתוך העצב תשתלב
איך בתוך כל המירוץ לא שמתי לב
עולם דפוק, כל דביל נהיה סלב

לפעמים כל המבטים עליי
רוצה לזכות בהכרה אבל כועס כשמדברים עליי
לך תשנה אנשים, תיקח מהם תניכור
תשרוף טבק, לא תשרוף את התסכול

ותשתדל להראות מאוד קול
בוכה בלב, געגועים לאולדסקול
ובחיים שממול, הכל כל כך קל
ורק אני טיפש, כועס ומתוסכל

מחכה לישועה שכבר תדפוק בדלת
לפעמים הכל קורס, ואני שוב נופל בוכה כמו ילד
חופר ומתפלא כופר ומתפלל
לפעמים רק מתעצבן ומקלל

יש לי סיכוי להינצל
אין שום סיכוי שאתנצל
על מי שאני, ומה שאני, על האמת שלי
על המשקל העודף שלי, הגמגום הוא הגורמט שלי

ויש מקום ללמוד מכל טעות
אני רוצה לראות צלול גם כשאין ראות
יש עוד מסע ארוך, בצפר לזהות
זה שפל וגאות

Manchmal

Manchmal ist das Meer ruhig und es gibt keine Wellen
Und die Frustration dreht dich im Kreis
Am Ende gewöhnt man sich an alles, am Ende ist man nicht überrascht
Einen Tag verliebt, am nächsten Tag sind sie von dir angewidert

Fahre mit Stöcken in den Rädern
Inmitten einer wütenden Menge, schreiend - Flaggen schwenkend
So viele Fragen, und keine Antworten
Aber jeder hat eine Meinung und eine Lösung, alle sind Genies

Sie haben nichts getan, aber sind stolz
Spielen die Individualisten, aber sind identisch
Ich sehe, wie sie Anerkennung für die Arbeit anderer nehmen
Das nervt mich, aber hey, das ist das Leben

Eine Welt, die Tradition und Erbe niedertrampelt
Ein energischer Gesichtsausdruck ist vor dem Netz (Internet) erforderlich
Sie leisten Beihilfe zu dieser Zerstörung und Vernichtung
Den ganzen Tag vor diesem beschissenen Laptop

Was ist mit den Beziehungen aus Fleisch und Blut passiert?
Was ist damit passiert, wie Menschen zu kommunizieren?
Diese ganze Welt ist in einer Endlosschleife aus Zynismus und Streit
Leben durch Facebook und WhatsApp, Fuck

Könnte es sein? Bin ich ein Außerirdischer, könnte es sein?
Das egoistische Gen schlägt ohne Gnade zu
Geboren, um zu arbeiten, um zu kämpfen
Sich aufregen, sich verteidigen, anstatt nachzudenken

Und ich bin kein großes Genie, ich bin ein Idiot
Lese nicht Maariv, nicht Jedi’ot
Sehe die Realität nicht durch den Nachrichtenbildschirm
Aber irgendwie lebe ich wie alle in Ängsten

Was aus uns werden wird, was mit uns geschehen wird
Wer wir sind, wer gegen uns ist, was wir genommen haben, was unser ist
Vielleicht entscheidet irgendein Psycho, dass er uns satt hat
Schickt eine Rakete, die uns hier alle in die Luft jagt

Vielleicht verfehlen wir den ganzen Punkt
Vielleicht wird die ganze Energie verschwendet
Soll doch jemand die Europäer fragen, wie es sich anfühlt, in Ruhe und Frieden zu leben
Wir haben nur Druck und Wahnsinn

Fortschritt, der meine Seele korrumpiert
Riesige Bildschirme, eine schwebende Antenne
Und währenddessen auf der globalen Bühne
Ameisen arbeiten - arbeiten, beten alles an, was uns tötet

Kapital, Regierung, Unterwelt, Landflächen
Spielzeuge, Politik und Kriege
Und keine Chance, dass wir Wohnungen kaufen können
Und niemanden, den man bei Wahlen wählen kann

Sie kaufen uns mit ein bisschen "Kapara", ein bisschen "Habibi"
Ich glaube niemandem, schon gar nicht Bibi
Wir wissen, wie man sich beschwert und abgrundtief hasst
Aber wir sind die Bekloppten hier, denn wer zum Teufel hat sie gewählt?

Israelische Arroganz, wissen alles besser als alle anderen
Und scheiß auf die ganze Welt, sozusagen, wir sind die Auserwählten
Das Heilige Land, fließend von Milch und Honig
Sklaven, die vom Wochenende fantasieren

Und manchmal sieht alles gleich aus, der Winter endet nicht
Routine, die tröpfelt und mir einen bitteren Geschmack hinterlässt
Im Leben will ich nur noch einen Sieg kosten
Lebe zwischen überschüssigen Ambitionen und mangelndem Selbstvertrauen

Viele Jahre, lebe die Sessions
Arbeite nachts, wenn alle schlafen
Manchmal gibt es keine Chance voranzukommen
Todmüde, unfähig einzuschlafen

Jahreszeiten vergehen, Tischri und dann Kislew
Freude wird sich mit Trauer vermischen
Wie habe ich in all dem Rennen nicht bemerkt
Bekloppte Welt, jeder Idiot wird zum Promi

Manchmal sind alle Blicke auf mich gerichtet
Will Anerkennung gewinnen, aber bin wütend, wenn über mich gesprochen wird
Geh, ändere die Leute, nimm ihnen die Entfremdung
Verbrenne Tabak, nicht die Frustration

Und versuche, sehr cool auszusehen
Weine im Herzen, Sehnsucht nach der alten Schule
Und im Leben gegenüber ist alles so einfach
Und nur ich bin dumm, wütend und frustriert

Warte auf die Erlösung, die schon an die Tür klopfen wird
Manchmal bricht alles zusammen, und ich falle wieder hin, weine wie ein Kind
Grabe und wundere mich, zweifle und bete
Manchmal werde ich nur wütend und fluche

Ich habe eine Chance, gerettet zu werden
Keine Chance, dass ich mich entschuldigen werde
Für das, was ich bin, und wer ich bin, für meine Wahrheit
Für mein Übergewicht, das Stottern ist meine Spezialität

Und es gibt Raum, aus jedem Fehler zu lernen
Ich will klar sehen, auch wenn keine Sicht ist
Es gibt noch eine lange Reise, eine Schule der Identität
Es ist Ebbe und Flut