הקבצן - נתי לוי translation in German

הקבצן

הוא מושיט היד
לכל הכיוונים
ובחולצת קרעים
מסתיר את הפנים

ברחובות משוטט
על מדרכות ישן
רק את פניו זוכרים
קבצן עלום בלי שם

היו היו זמנים
שהבלורית הבריקה
לא זוכר אם גרוש
אולי תקופת הלירה

היה הוא איש גדול
ידע איך לכייף
חי סביב השעון
שטרם התעייף

כפי שכבר סיפרתי
הכל הלך הפוך
מכל הטוב והמתוק
נותר איש עצוב

לא משפחה לא בית
עצוב ומיותם
כן אלה החיים
דרכו של העולם

היו היו זמנים
שהבלורית הבריקה
לא לא לא לא זוכר עם גרוש
אולי תקופת הלירה

היה הוא איש גדול
ידע איך לכייף
חי סביב השעון
שטרם התעייף

ברחובות משוטט
על מדרכות ישן
רק את פניו זוכרים
קבצן עלום בלי שם

היה היו זמנים
שהבלורית הבריקה
לא זוכר אם גרוש
אולי תקופת הלירה

היה הוא איש גדול
ידע איך לכייף
חי סביב השעון
שטרם התעייף...

Der Bettler

Er streckt die Hand aus
nach allen Richtungen
und in einer zerrissenen Bluse
verbirgt er sein Gesicht.

Er streunt durch die Straßen,
schläft auf Gehwegen,
nur sein Gesicht erinnert man,
ein unbekannter Bettler ohne Namen.

Es waren einmal Zeiten,
da glänzte seine Tolle,
ich erinnere mich nicht, ob es ein Grosch war,
vielleicht die Zeit der Lira.

Er war ein großer Mann,
wusste, wie man Spaß hat,
lebte rund um die Uhr,
die noch nicht müde war.

Wie ich schon erzählte,
ging alles schief,
von all dem Guten und Süßen
blieb ein trauriger Mann.

Keine Familie, kein Zuhause,
traurig und verwaist,
ja, so ist das Leben,
der Lauf der Welt.

Es waren einmal Zeiten,
da glänzte seine Tolle,
nein, nein, nein, ich erinnere mich nicht, ob es ein Grosch war,
vielleicht die Zeit der Lira.

Er war ein großer Mann,
wusste, wie man Spaß hat,
lebte rund um die Uhr,
die noch nicht müde war.

Er streunt durch die Straßen,
schläft auf Gehwegen,
nur sein Gesicht erinnert man,
ein unbekannter Bettler ohne Namen.

Es waren einmal Zeiten,
da glänzte seine Tolle,
ich erinnere mich nicht, ob es ein Grosch war,
vielleicht die Zeit der Lira.

Er war ein großer Mann,
wusste, wie man Spaß hat,
lebte rund um die Uhr,
die noch nicht müde war...