Lyrics and translation Subliminal feat. Aric Lavie & Sivan - זה קורה

זה קורה

זה קורה שהדרך מתמשכת
זה קורה, יש ללכת ללכת

וזה קורה שההיסטוריה מתמשכת, מציאות נושכת
אבדה הדרך אין לאן ללכת
מפחד?! תרגיש ת'דופק!
לפחות את התקווה אתה רואה באופק?!
כמובן man, כל הנחלים בסוף כולם הולכים לים
לזכות זה כמו לחיות בכל החלומות כולם
אנ'לומד משגיאות ושואל שאלות
ספר לי מה מסתתר מאחרי דלתות נעולות
"עצור" עולם קפוא מקור אבל אחי נמסנו מחום
אוויר כחול שמיים but עדיין סלע אדום.
הלב שלנו תן לו לפעום, אלבום רואה אור יום
חלום עם עורקים, גידים ניתן לו לרקום "seen" אם לא עומדים זקוף יושבים
אין כבוד בסוף גם אין חיים
רכבת דוהרת ולא מוותרת יורדת מכל הפסים
אחרי שנים שאנחנו משקים הפרח פורח תריח

ת'ריח, ברזל רות-אחח, מזיעים, לקו הסיום מגיעים

זה קורה שהדרך מתמשכת
זה קורה, יש ללכת ללכת
שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע
יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול
לחזור על הכל, אבל בן אדם
זה קרה!
זה יקרה, ואולי בסוף הדרך
שנראה כי הדרך מתמשכת
שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע
יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול
לחזור על הכל, אבל בן אדם
זה קורה!

Ça arrive

Cela arrive, le chemin continue
Cela arrive, il faut marcher, marcher

Et cela arrive, l'histoire continue, la réalité mord
Le chemin est perdu, nulle part où aller
Peur?! Sente ton pouls!
Au moins vois-tu l'espoir à l'horizon?!
Bien sûr, mec, tous les ruisseaux finissent par aller à la mer
Gagner, c'est comme vivre dans tous les rêves
J'apprends de mes erreurs et je pose des questions
Dis-moi ce qui se cache derrière les portes verrouillées
"Arrête" le monde est glacé, mais mon frère, nous avons fondu de la chaleur
Ciel bleu, mais toujours une roche rouge.
Laisse notre cœur battre, l'album voit le jour
Un rêve avec des veines, des tendons, on peut le broder "vu" si on ne reste pas debout, on s'assoit
Pas de respect à la fin, pas de vie non plus
Le train fonce et n'abandonne pas, il descend de toutes les voies
Après des années où nous arrosons, la fleur fleurit, sens-la

Sens-la, le fer rouille-ah, on transpire, on arrive à la ligne d'arrivée

Cela arrive, le chemin continue
Cela arrive, il faut marcher, marcher
Rien n'est connu, ni une année ni une semaine
Il faut bouger, bouger et penser que j'aurais pu
Tout refaire, mais mon chéri
C'est arrivé!
Cela arrivera, et peut-être à la fin du chemin
Qui semble continuer
Rien n'est connu, ni une année ni une semaine
Il faut bouger, bouger et penser que j'aurais pu
Tout refaire, mais mon chéri
C'est arrivé!