תנו לנו יד ונלך - עירית דותן translation in German

תנו לנו יד ונלך

תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

Gib uns die Hand und lass uns gehen

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
auf der Herzl-Straße ohne Fahrbahn und Bürgersteig
mit einer Karawane von Kamelen auf dem Sand.
Lass uns heute gehen,
zum Herzliya-Gymnasium wie gestern.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zur kleinen Stadt, die das Meer küsst.
Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zu den Orten, die waren und nicht mehr sind.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
um zu sehen, wie die Stadt sich schmiegt
an den Strand mit dem warmen Abend.
Lass uns leise hineinschleichen,
zum Gan Rina und vielleicht zum Beit Ha'am.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zur kleinen Stadt, die das Meer küsst.
Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zu den Orten, die waren und nicht mehr sind.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
lass uns zu ihr kommen wie einst
mit salzigen Gerüchen vom Strand.
Lass uns, ach, nur noch einmal,
auf einer Bank im Gan Hadassah lieben.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zur kleinen Stadt, die das Meer küsst.
Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zu den Orten, die waren und nicht mehr sind.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
lass uns mit den Augen eines Kindes schauen,
wie die kleine Stadt wächst.
Ganz in Weiß und Hellblau,
und Lichter brennen heute in ihrem Fenster.

Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zur kleinen Stadt, die das Meer küsst.
Gib uns die Hand und lass uns gehen,
zu den Orten, die waren und nicht mehr sind.