נוף ילדות - שלמה ארצי translation in German

נוף ילדות

בנוף הבתים הישנים
אשר היו צילי בימי ילדות
חלפו הרבה שנים
חלפו הרבה שנים
נוף הבתים כבר מתפורר
וקירותיו נעלמים
חלפו הרבה שנים
חלפו הרבה שנים

בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח

בגן העצים המתקלפים
אשר היו צילי בימי ילדות
כבר נשברו הענפים
קפצה זקנה פתאום
אני הולך ואת איתי
והם כולם נעלמים
קפצה זקנה פתאום
איזה יום היום

בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח

(בגן העדן של ילדות)
(בגן העדן של ילדות)
(בגן העדן של ילדות)
(בגן העדן של ילדות)

בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח

בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח
בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח...

Kindheitslandschaft

In der Landschaft der alten Häuser,
die mein Schatten waren in Kindheitstagen,
sind viele Jahre vergangen,
sind viele Jahre vergangen.
Die Landschaft der Häuser zerfällt schon
und ihre Mauern verschwinden.
Viele Jahre sind vergangen,
viele Jahre sind vergangen.

Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.
Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.

Im Garten der sich schälenden Bäume,
die mein Schatten waren in Kindheitstagen,
sind die Äste schon gebrochen.
Plötzlich sprang das Alter hervor.
Ich gehe und du bist bei mir,
und sie alle verschwinden.
Plötzlich sprang das Alter hervor.
Was für ein Tag ist heute.

Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.
Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.

(Im Paradiesgarten der Kindheit)
(Im Paradiesgarten der Kindheit)
(Im Paradiesgarten der Kindheit)
(Im Paradiesgarten der Kindheit)

Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.
Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.

Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.
Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte,
war ich Teil der Landschaft,
heute bin ich nur ein Gast.
Im Paradiesgarten der Kindheit,
der blühte...