Lyrics and translation שלמה ארצי - נצמדנו

נצמדנו

קיסריאאאא

ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם?
כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים?"
ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

אני לא אספר הכל, רק איך חשקתי בך
וכשהמלחמה פרצה, חיינו במיטבח
וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף
הקמתי להקה, גיטרה בס ומתופף

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

ואז אני נכנס לחדר וראשך פרחים
הטלוויזיה כבר עובדת על האנשים
אז בואי נעשה שטויות, ונדבר אמת
אני אומר לך נתפשט, כדי להיצמד

אני לא אספר הכל, על איך עשינו מין
נצמדנו לאלוהים גדול, בתוך איצטדיונים
מישל מישל קראתי לך, ואת מזה צחקת
ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

לחיים
(...לחיים,לחיים)

וכך נצמדנו שם לאדמה, לכיבושים
אני רוצה לישון איתך, צרחת לי בכבישים
ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים
בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר

אני לא אספר על הכל, על האתמול ההוא
על כל הלהקות, על חברים שנעלמו
ובאור הערב הסתווי כשנהיה כבר קר
אנחנו נצמדים למוזיקה

והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים

(...לחיים,לחיים)

ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם?
כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים?"
ואת עוד שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה, לא מסתיים אף פעם

Nous nous sommes accrochés

Césaréééé

Puis j'entre dans la pièce, et je demande "Est-ce que?
Tout le monde est là, c'est-à-dire que tout va bien, tout le monde est encore en vie?"
Et tu chantes avec une guitare, des envies de mer
Car la demande d'amour ne se termine jamais

Je ne vais pas tout raconter, juste comment j'ai eu envie de toi
Et quand la guerre a éclaté, nous vivions dans la cuisine
Et quand la guerre a passé, comme tout passe
J'ai monté un groupe, une guitare, une basse et un batteur

Et le groupe jouait avec force, avec force, lui-même
Et l'animateur criait, le punk, le punk est revenu en ville
Et chaque novembre, quand nous nous sentons tristes et froids
Nous nous sommes accrochés l'un à l'autre et nous nous sommes accrochés à la vie

Puis j'entre dans la pièce, et tes cheveux sont des fleurs
La télévision fonctionne déjà sur les gens
Alors faisons des bêtises, et disons la vérité
Je te dis, on se déshabille, pour s'accrocher

Je ne vais pas tout raconter, sur la façon dont nous avons fait l'amour
Nous nous sommes accrochés à un grand Dieu, dans des stades
Michelle, Michelle, je t'ai appelé, et tu as ri
Et sur la place, tu t'accroches à moi, au tombeau de notre père Isaac

Et le groupe jouait avec force, avec force, lui-même
Et l'animateur criait, le punk, le punk est revenu en ville
Et chaque novembre, quand nous nous sentons tristes et froids
Nous nous sommes accrochés l'un à l'autre et nous nous sommes accrochés à la vie

A la vie
(...à la vie, à la vie)

Et ainsi, nous nous sommes accrochés à la terre, aux conquêtes
Je veux dormir avec toi, tu m'as crié dans les rues
Et parfois, tu me chuchotais, parmi les gens
Marions-nous, fais-moi un enfant, et écris-moi une chanson

Je ne vais pas raconter tout, sur ce jour-là
Sur tous les groupes, sur les amis qui ont disparu
Et à la lumière du soir d'automne, quand il fera froid
Nous nous accrocherons à la musique

Et le groupe jouait avec force, avec force, lui-même
Et l'animateur criait, le punk, le punk est revenu en ville
Et chaque novembre, quand nous nous sentons tristes et froids
Nous nous sommes accrochés l'un à l'autre et nous nous sommes accrochés à la vie

(...à la vie, à la vie)

Puis j'entre dans la pièce, et je demande "Est-ce que?
Tout le monde est là, c'est-à-dire que tout va bien, tout le monde est encore en vie?"
Et tu chantes encore avec une guitare, des envies de mer
Car la demande d'amour, ne se termine jamais