Lyrics and translation שלמה גרוניך - נואיבה

נואיבה

שמש של בוקר
אני מתעצל
עד ששוקעת
שוכב לי בצל
רגע של שקט
שלא מסתיים
סוד שלחשתי
פתאום מתקיים

סתם בן אדם
אוכל שותה נרדם
בלי זימים ובלי כנפיים
כבר אחר הצהרים
את תגלי
את המחבוא שלי
עוד מעט יבואו מים
בואי נתחבא בנתיים
בתוך צדפה

שקט, ים, חופש שם
במרחק, אופק דק
פס זהב, זכר לשמש
גדולה
נפלה, צללה

סתם בן אדם
אוכל שותה נרדם
בלי זימים ובלי כנפים
כבר אחר הצהרים
את תגלי
את המחבוא שלי
עוד מעט נלך למים
בואי נתחבק בינתיים
בתוך צדפה

Nouaïba

Soleil matinal
Je suis paresseux
Jusqu'à ce qu'elle se couche
Je reste allongé à l'ombre
Un moment de calme
Qui ne se termine pas
Un secret que j'ai chuchoté
Soudain, il se réalise

Simple homme
Je mange, je bois, je dors
Sans branchies ni ailes
Déjà l'après-midi
Tu découvriras
Ma cachette
L'eau arrivera bientôt
Viens, cachons-nous pour le moment
Dans une coquille

Calme, mer, liberté là-bas
Au loin, un horizon fin
Une bande dorée, souvenir du soleil
Grand
Elle est tombée, elle a plongé

Simple homme
Je mange, je bois, je dors
Sans branchies ni ailes
Déjà l'après-midi
Tu découvriras
Ma cachette
Nous irons bientôt à l'eau
Viens, embrassons-nous pour le moment
Dans une coquille