צוחק אחרון - E-Z traduction en allemand

צוחק אחרון

אני זוכר ימים יפים בלי מזגן עם טלוויזיה חינוכית
כשעוד היה ללחם טעם לא כמו זה של הפירכית
איך התרגשנו ככה סתם מפתיחה של עוד פחית
כשראינו אסקימו לימון אני צחקתי את בכית
יוקר המחייה פתאום דופק אצלי בדלת
נכנס בלי הזמנה כמו וואחד כאפה מצלצלת
פותח מקרר רואה שם גבינה מקולקלת
אני עובד עצות העגבנייה מזמן מובטלת

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם
מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם
היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון
אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

הפסקת אש אומר מגיש מבלי לחשוש
ואת שוב מקטרת שאין לך מה ללבוש
יוצאת לברבוניה לדפוק שם את הראש
עזבי כבר את הסטורי הביטי על העו"ש
חצי מתל אביב כבר לא סגורים על המגדר
הכל רגיש הכל נגיש הכל לביש הכל מותר
פתאום מוצא את עצמך אחרי כוסית באיזה בר
מפלרטט עם מלצרית ומגלה שזה מלצר

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם
מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם
היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון
אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

אז אני הולך לי אל הים כמו גונב עוד רביצה
פתאום תחושת גירוד מהכיוון של הביצה
מסית מכנס באלגנטיות מרוויח הצצה
מתלבט אם זאת מדוזה או הממשלה ששוב עקצה
נשים עם בגד ים מינימלי ספק חוט דנטלי
כמו מפריד בין הימין הקיצוני לשמאל הרדיקלי
אחר כך אל תגידו ההתחממות פה זה גלובלי
התקשרתי לשתף חבר מזל שלא ענה לי

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם
מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם
היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון
אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

הוו מי שדוחק חיפזון מי שמוחק עיפרון שמנקנק את האוזון
שמלקק חילזון שמספק סירחון שמתפנק בקישון
שמסתרק בתיכון וואו וואו איזה פרח ואוו וואו הפרח נהדר
אולי איזה דבר מתיקה או איך אומרים הצעירים מאנץ'

Der Letzte lacht

Ich erinnere mich an schöne Tage ohne Klimaanlage, mit Bildungsfernsehen,
als Brot noch Geschmack hatte, nicht wie das von Knäckebrot.
Wie wir uns einfach so über das Öffnen einer neuen Dose freuten,
als wir "Eskimo Limon" sahen, lachte ich, du weintest.
Die Lebenshaltungskosten klopfen plötzlich an meine Tür,
kommen herein ohne Einladung, wie eine schallende Ohrfeige.
Ich öffne den Kühlschrank und sehe verdorbenen Käse,
ich bin ratlos, die Tomate ist schon lange arbeitslos.

Weißt du, was mich im Grunde tröstet?
Ich danke Gott, dass ich nicht hier bei euch bin.
Heute bin ich nicht mehr damit beschäftigt, eine Lösung zu suchen,
man sagt, wer zuletzt lacht, lacht am besten.

Der Moderator sagt "Waffenstillstand", ohne zu zögern,
und du jammerst schon wieder, dass du nichts anzuziehen hast.
Du gehst in die Bar, um dir den Kopf zu zerbrechen,
hör auf mit der Story, schau auf dein Konto.
Halb Tel Aviv ist sich über sein Geschlecht nicht mehr sicher,
alles ist sensibel, alles ist zugänglich, alles ist tragbar, alles ist erlaubt.
Plötzlich finde ich mich nach einem Drink in irgendeiner Bar wieder,
flirte mit einer Kellnerin und stelle fest, dass es ein Kellner ist.

Weißt du, was mich im Grunde tröstet?
Ich danke Gott, dass ich nicht hier bei euch bin.
Heute bin ich nicht mehr damit beschäftigt, eine Lösung zu suchen,
man sagt, wer zuletzt lacht, lacht am besten.

Also gehe ich zum Meer, wie um noch ein bisschen zu chillen,
plötzlich ein Juckreiz aus der Richtung meiner Eier.
Ich schiebe meine Hose elegant zur Seite und erhasche einen Blick,
ich überlege, ob es eine Qualle ist oder die Regierung, die wieder zugestochen hat.
Frauen mit minimalen Badeanzügen, kaum mehr als Zahnseide,
wie eine Trennung zwischen den Rechtsextremen und den radikalen Linken.
Sag mir später nicht, die Erwärmung hier sei global,
ich rief einen Freund an, um es ihm zu erzählen, zum Glück hat er nicht abgenommen.

Weißt du, was mich im Grunde tröstet?
Ich danke Gott, dass ich nicht hier bei euch bin.
Heute bin ich nicht mehr damit beschäftigt, eine Lösung zu suchen,
man sagt, wer zuletzt lacht, lacht am besten.

Oh, wer die Eile vorantreibt, wer den Bleistift ausradiert, wer die Ozonschicht verdünnt,
wer an einer Schnecke leckt, wer Gestank verbreitet, wer sich im Kishon vergnügt,
wer sich in der High School kämmt, wow, wow, was für eine Blume, wow, wow, die Blume ist wunderbar,
vielleicht etwas Süßes oder, wie die Jungen sagen, einen Munchie.