Paroles et traduction Ehud Banai - אבן ספיר

אבן ספיר

אבן ספיר
אהוד בנאי
היא באה מהכפר מבית חם בהרי ירושלים
פגשתי אותה על חוף דיונות הזהב שבמדבר
שבע שנים עבדתי בשבילה בחוץ ידיד בפנים אוהב
היא נתנה לי מדי פעם את היד אבל אף פעם לא את הלב.
כשיצאתי למסע היא קשרה לי צמיד סביב פרק כף היד
הוא היה עלי שנים עד שנקרע לי ואבד
את הציור שהיא ציירה לי אני שומר עוד על הקיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.
יום אחד הופיעה בחדרי מטר על מטר מרובע
היה לי שם מקום למיטה לא זוגית ולמאפרה
אמרה שהיא רוצה מקלט, אמרתי: " כן, ודאי"
ובאותו הלילה התפרצו כל השדים שלה עלי.
וכך לילה לילה אני עומד מולה חסר אונים
כשהיא מזיזה בזעם את מעט הרהיטים
ושוב מעבירה תמונות מקיר אל קיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.
מציפה את הרצפה במים אומרת: "מלוכלך כאן מלוכלך
אתה רק עומד ומסתכל אתה אדיש כל כך
לא רואה את הלכלוך למרות המשקפיים
אני אשבור לך אותם ממילא כבר אין לך עיניים".
אחר כך משתתקת מבקשת שאסלח לה מתחילה לבכות
נרדמת אור לבן מקיף את פניה הרכות
האם זה יעבור כשהבוקר שוב יאיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.
יום אחד השאירה פתק לא נראה לה שתחזור
לא יכולה להישאר כאן ואת ליבי לשבור
יש לי רעשים בראש, כתבה, אני עולה באש
ואין בי כוח לנקות את כל הלכלוך הזה שיש.
אל תחפש אותי תמצא אישה תקימו משפחה
אני חוזרת אל הכפר אולי אמצא שם מנוחה
היא נעלמה ובחדרי ריקנות שוב באוויר
בלי כוכב לבן יהלום אבן ספיר.
חלפו שנים אני לא יודע אם היא כאן או שאולי נסעה
האם היא חופשיה או שבתוך עצמה כלואה
האם יש לה משפחה האם היא עדיין איתנו
או שחזרה אל הכוכב שלה עזבה את הכוכב שלנו.
אם תראה אותה תגיד לה אני זוכר כמעט הכול
המוסיקה בדיונות הצהוב והכחול
את הציור שהיא ציירה לי אני שומר עוד על הקיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

Opal Stone

Opal Stone
Ehud Banai
She came from the village from a warm home in the Jerusalem Mountains
I met her on the beach of golden dunes in the desert
For seven years I worked for her, a friend on the outside, a lover on the inside
Once in a while, she would give me her hand, but never her heart.
When I left on my journey, she tied a bracelet around my wrist
It was on me for years until it tore and was lost
I still keep the picture she drew for me on the wall
White star, diamond, opal stone.
One day she appeared in my room, a four-square-meter space
I had room there for a bed, not a double bed, and an ashtray
She said she wanted sanctuary, I said: "Yes, of course"
And that night, her demons broke out on me.
And so, night after night, I stand before her helpless
As she angrily moves the few pieces of furniture
And again moves pictures from wall to wall
White star, diamond, opal stone.
She floods the floor with water and says: "It's dirty here, it's dirty
You just stand and watch, you're so indifferent
You don't see the dirt despite the glasses
I'll break them for you, you don't have eyes anyway."
Then she falls silent, asks me to forgive her, and starts to cry
She falls asleep, white light surrounds her soft face
Will this pass when the morning lights up again
White star, diamond, opal stone.
One day she left a note that she didn't think she would be back
She couldn't stay here and break my heart
I have noises in my head, she wrote, I'm going up in flames
And I don't have the strength to clean up all this dirt.
Don't look for me, you'll find a wife, start a family
I'm going back to the village, maybe I'll find rest there
She disappeared, and emptiness filled my room once more
Without a white star, a diamond, or an opal stone.
Years have passed, I don't know if she's here or if she's gone
Is she free, or is she imprisoned within herself
Does she have a family, is she still with us
Or has she returned to her star, left our star.
If you see her, tell her I remember almost everything
The music in the yellow and blue dunes
I still keep the picture she drew for me on the wall
White star, diamond, opal stone.