Paroles et traduction Eviatar Banai - מבול

מבול

אדם מבקש אהבה ובעצם את עצמו הוא מבקש
מבקש את אלוהיו, ובעצם, מבקש את עצמו
על כפות המנעול, דופק על הלב, על ליבו הוא דופק
זר לעצמו, זה מוזר, אל עצמו הוא מבקש להיכנס

לפעמים אדם הולך לאיבוד ברצונם של אחרים
כי הים יש לו גבול, קו השמיים צלול
ליבו של אדם מבול

אדם מבקש אהבה, מטורף כשהיא ממנו חומקת
נבהל ונסגר, מתעייף ונרדם בחלוף השנים
אם הוא בז לעצמו כל שכן שיבוז לזו שאכפת לה
מתקרב לרחוקים ומרחיק את מי שקרוב

לפעמים אדם הולך לאיבוד ברצונם של אחרים
כי הים יש לו גבול, קו השמיים צלול
בליבו של אדם מבול

ואור נכנס לחדר

Flood

A man searches for love, but truly, he searches for himself.
He seeks his God, but truly, he seeks himself.
On the knuckles of the lock, he knocks on the heart, on his own heart he knocks.
A stranger to himself, it's strange, he seeks to enter himself.

Sometimes a man gets lost in the desires of others.
For the sea has its limit, the skyline is clear.
A man's heart is a flood.

A man searches for love, goes mad when it eludes him.
He panics and closes up, grows tired and falls asleep as the years go by.
If he despises himself, all the more will he despise the one who cares.
He draws near to the distant ones and pushes away the one who is close.

Sometimes a man gets lost in the desires of others.
For the sea has its limit, the skyline is clear.
In a man's heart is a flood.

And light enters the room.