Paroles et traduction Korin Allal - Amsterdam

Amsterdam

בנמל באמסטרדם מלחים מזמרים
חלומות נכרים שריחם ריח ים
בנמל באמסטרדם יש מלח נרדם
ולמולו מפרשים נרדמים בשנתם

בנמל באמסטרדם יש מלח הגוסס
בתוך בוץ שתוסס ריח בירה ודם
בנמל באמסטרדם יש מלח נולד
בין אדיו החמים של השחר הקר

בנמל באמסטרדם יש מלח המכרסם
ראשיהם של דגים על שולחן מזוהם
הוא חושף את שיניו שרקבו טרם זמן
את שיניו שטרפו מפרשים וענן

מכרסם בזנב ובראש המפוצח
וקורא לטבח, אין טעם, עוד מנה!
ולפתע הוא קם וכולו שיהוקים
את קרביו הוא מקיא בתעלות אמסטרדם

בנמל באמסטרדם גם רוקד לו מלח
ובלהט צובט הזונה שתצרח
הוא רוקד בגאון, ונכנס מזדקר
לקולם המנסר של צלילי אקורדיון

ולפתע כך סתם הוא תופסה בזרועה
ואיתה נעלם אל חשכת אמסטרדם
ולמול הפנס הוא שולח ידו
מרשרש במכנס ושולף את כבודו

בנמל באמסטרדם מלחים שם שותים
הם שותים ושותים, הם שותים שוב שותים
הם שותים לכבודן של זונות הרציפים
שהרבה אלפים מעכו את גבן

לכבודן של פרוצות הנמכר בפרוטות
ומקנחים בבגדם את חוטמם זב הדם
וכשהם נזכרים בבגידת נשותיהם
את המכנס הם פותחים ומשתינים עליהן

ומשתינים עליהן
בנמל באמסטרדם
בנמל באמסטרדם

Amsterdam

In the port of Amsterdam, sailors sing
Foreign dreams that smell like the sea
In the port of Amsterdam, there is sleeping salt
And slumbering sails before it in their sleep

In the port of Amsterdam, there is a dying salt
Inside the fermenting mud, the smell of beer and blood
In the port of Amsterdam, there is a newborn salt
Among the warm greetings of the cold dawn

In the port of Amsterdam, there is a gnawing salt
Fish heads on a dirty table
He bares his teeth that have rotted prematurely
His teeth that have devoured sails and clouds

Gnawing at the tail and the shattered head
And calling to the cook, no flavor, another serving!
And suddenly he rises, all hiccups
He vomits his entrails into the canals of Amsterdam

In the port of Amsterdam, a salt also dances
And with passion, pinches the prostitute who will scream
He dances proudly, and enters protruding
To the piercing sound of accordion music

And suddenly, for no reason, he grabs her by the arm
And disappears with her into the darkness of Amsterdam
And in front of the lantern, he reaches up his hand
Rustles in his pants and pulls out his pride

In the port of Amsterdam, sailors drink there
They drink and drink, they drink and drink again
They drink to the prostitutes of the docks
Whose backs have been crushed by thousands

To the harlots who are sold for pennies
And wipe their bloody noses on their clothes
And when they remember the betrayal of their wives
They unzip their pants and urinate on them

And urinate on them
In the port of Amsterdam
In the port of Amsterdam