Paroles et traduction Nathan Goshen - חיכיתי

חיכיתי

חיכיתי שיבוא,
ובלילות הייתי מצלצל, כאילו זה מיליון שנה שהוא לא פה.
חיכיתי לחדש, ובתוך השגרה הזו הכל בדיעבד, הזיכרונות במטושטש,
אני חיכיתי לגשמים, ובשעת מלחמה כמו כולם אני חיכיתי שיצאו החיילים, שאמא תירגע, הלב שלה רטוב באיזה בור, אין לה חיים אם במקרה הוא יפגע,
אני חיכיתי לשלום, עם כל הקלישאות, עם כל האנשים חיכיתי שאפשר יהיה לנשום, חיכיתי בבקרים,
שהאלכוהול ירד, שתיגמר הסוללה שיפסקו הצלצולים,
אני חיכיתי לשבת, חיכיתי שיסבירו לי על כל מה שחשוב,
לא מדברים על זה כמעט, חיכיתי לגבולות, ובתוך מאזן הנפשות אני חיכיתי להחזיק את המושכות.
אני חיכיתי,
כמו שהאדמה מחכה למים,
כמו ילד שצועק חזק אל השמיים
ואני עדיין מחכה כל יום, כל יום.
חיכיתי בשתיקה,
עם כל החלומות שלי, אולי כי קצת פחדתי לחטוף את המכה.
חיכיתי כמו כולם, אולי טיפה פחות אני הסרתי אחריות מציפיות וכאבן.
אני חיכיתי לשנות, אפילו בקטן, לאיזה מישהו, ואפילו אם זה לכמה דקות. ואין גם אף אחד, תאהב את עצמך, אדם נולד, עובר את החיים ומסיים לבד.
אני חיכיתי למחילה, על כל השיגעונות שלי, על חוסר סבלנות להתקדמות והכלה, על אגו ושטויות,
על כל הדאגות והפחדים כשלא הבנתי שהכל זה ניסיונות.
אני חיכיתי שאגדל, לראות אם הדברים יישארו אותו דבר או אם יהיה שינוי בכלל,
ועדיין מחכה, ובעיקר כותב על הדברים הרי רק ככה אתרכך ואתנקה.
אני חיכיתי, כמו שהאדמה מחכה למים,
כמו ילד שצועק חזק אל השמיים
ואני עדיין מחכה כל יום, כל יום.

I Waited

I waited for him to come,
And at night I would call, as if it had been a million years since he was here.
I waited for something new, and within this routine everything is in retrospect, the memories are blurred,
I waited for the rains, and in times of war like everyone else I waited for the soldiers to go out, for my mother to calm down, her heart is wet in some pit, she has no life if by chance he gets hurt,
I waited for peace, with all the clichés, with all the people I waited that it would be possible to breathe, I waited in the mornings,
For the alcohol to go down, for the battery to run out, for the phone calls to stop,
I waited for Shabbat, I waited for someone to explain to me about everything that is important,
We hardly talk about it, I waited for boundaries, and within the balance of souls I waited to hold the reins.
I waited,
Like the earth waits for water,
Like a child who cries out loud to the heavens
And I still wait every day, every day.
I waited in silence,
With all my dreams, maybe because I was a little afraid to take the hit.
I waited like everyone else, maybe a little less I removed responsibility from expectations and as a stone.
I waited for the years, even in a small way, for someone, even if it was for a few minutes. And there's no one either, love yourself, a person is born, goes through life and ends up alone.
I waited for forgiveness, for all my madness, for my impatience for progress and acceptance, for ego and nonsense,
For all the worries and fears when I did not understand that everything is trials.
I waited to grow up, to see if things would stay the same or if there would be any change at all,
And I'm still waiting, and most of all writing about things it's the only way I'll soften and get clean.
I waited, like the earth waits for water,
Like a child who cries out loud to the heavens
And I still wait every day, every day.