התיקון הכללי - Peer Tasi traduction en allemand

התיקון הכללי

תמיד אזכור ימים יפים
כשעוד היית כאן איתי
וגם זרחו הכוכבים מעלינו
אמרתי לך אל תפחדי
תמיד תהיי בלב שלי
ואם יגיע יום אפור

אז תקחי את המעיל שלי עם התיקון הכללי
בתוך הכיס הימני כי זה מה שעזר לי
כשצעקתי קר לי והלב נשבר לי

אני זוכר איך באת לי
כמו רוח ים סוערת
אל תעזוב אותי עכשיו כשאין לי אף אחד
כמו גל היית נשברת עלי ואז אומרת
אל תעזוב אותי לבד

תמיד אזכור ימים יפים
בהם שכחנו מהכל והדברים היו פשוטים בשבילנו
כבר לא נזרח מול השקיעה
כבר לא תהיה פעם הבאה
ואם יגיע יום אפור

אז תקחי את המעיל שלי עם התיקון הכללי
בתוך הכיס הימני כי זה מה שעזר לי
כשצעקתי קר לי והלב נשבר לי

אני זוכר איך באת לי
כמו רוח ים סוערת
אל תעזוב אותי עכשיו כשאין לי אף אחד
כמו גל היית נשברת עלי ואז אומרת
אל תעזוב אותי לבד

כבר לא מצאתי את כל מה שבך אני חיפשתי
אולי לשווא אני חשבתי שאני אהבתי
את משקה את הגינה ואת עצמך
ונזכרת בימים שהייתי שם לידך
הריצפה לא שוכחת את מי שדורך
גם אני לא שכחתי לשניה ממך
אבל עכשיו אני הולך

Die allgemeine Korrektur

Ich werde mich immer an schöne Tage erinnern,
als du noch hier bei mir warst,
und auch die Sterne über uns leuchteten.
Ich sagte dir, hab keine Angst,
du wirst immer in meinem Herzen sein.
Und wenn ein grauer Tag kommt,

dann nimm meine Jacke mit der allgemeinen Korrektur
in der rechten Tasche, denn das hat mir geholfen,
als ich schrie, mir ist kalt und mein Herz ist gebrochen.

Ich erinnere mich, wie du zu mir kamst,
wie ein stürmischer Seewind.
Verlass mich jetzt nicht, wo ich niemanden habe.
Wie eine Welle bist du über mir gebrochen und hast dann gesagt,
lass mich nicht allein.

Ich werde mich immer an schöne Tage erinnern,
an denen wir alles vergessen haben und die Dinge für uns einfach waren.
Wir werden nicht mehr vor dem Sonnenuntergang leuchten,
es wird kein nächstes Mal geben.
Und wenn ein grauer Tag kommt,

dann nimm meine Jacke mit der allgemeinen Korrektur
in der rechten Tasche, denn das hat mir geholfen,
als ich schrie, mir ist kalt und mein Herz ist gebrochen.

Ich erinnere mich, wie du zu mir kamst,
wie ein stürmischer Seewind.
Verlass mich jetzt nicht, wo ich niemanden habe.
Wie eine Welle bist du über mir gebrochen und hast dann gesagt,
lass mich nicht allein.

Ich habe nicht mehr all das gefunden, was ich in dir gesucht habe.
Vielleicht habe ich vergeblich gedacht, dass ich geliebt habe.
Du gießt den Garten und dich selbst
und erinnerst dich an die Tage, als ich dort neben dir war.
Der Boden vergisst nicht, wer auf ihm tritt,
auch ich habe dich keine Sekunde vergessen,
aber jetzt gehe ich.