אבן ספיר (הופעה חיה) - אהוד בנאי traduction en allemand

אבן ספיר (הופעה חיה)

היא באה מהכפר מבית חם בהרי ירושלים
פגשתי אותה על חוף דיונות הזהב שבמדבר
שבע שנים עבדתי בשבילה בחוץ ידיד בפנים אוהב
היא נתנה לי מדי פעם את היד אבל אף פעם לא את הלב.
כשיצאתי למסע היא קשרה לי צמיד סביב פרק כף היד
הוא היה עלי שנים עד שנקרע לי ואבד
את הציור שהיא ציירה לי אני שומר עוד על הקיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

יום אחד הופיעה בחדרי מטר על מטר מרובע
היה לי שם מקום למיטה לא זוגית ולמאפרה
אמרה שהיא רוצה מקלט, אמרתי: " כן, ודאי"
ובאותו הלילה התפרצו כל השדים שלה עלי.
וכך לילה לילה אני עומד מולה חסר אונים
כשהיא מזיזה בזעם את מעט הרהיטים
ושוב מעבירה תמונות מקיר אל קיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

מציפה את הרצפה במים אומרת: "מלוכלך כאן מלוכלך
אתה רק עומד ומסתכל אתה אדיש כל כך
לא רואה את הלכלוך למרות המשקפיים
אני אשבור לך אותם ממילא כבר אין לך עיניים".
אחר כך משתתקת מבקשת שאסלח לה מתחילה לבכות
נרדמת אור לבן מקיף את פניה הרכות
האם זה יעבור כשהבוקר שוב יאיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

יום אחד השאירה פתק לא נראה לה שתחזור
לא יכולה להישאר כאן ואת ליבי לשבור
יש לי רעשים בראש, כתבה, אני עולה באש
ואין בי כוח לנקות את כל הלכלוך הזה שיש.
אל תחפש אותי תמצא אישה תקימו משפחה
אני חוזרת אל הכפר אולי אמצא שם מנוחה
היא נעלמה ובחדרי ריקנות שוב באוויר
בלי כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

חלפו שנים אני לא יודע אם היא כאן או שאולי נסעה
האם היא חופשיה או שבתוך עצמה כלואה
האם יש לה משפחה האם היא עדיין איתנו
או שחזרה אל הכוכב שלה עזבה את הכוכב שלנו.
אם תראה אותה תגיד לה אני זוכר כמעט הכול
המוסיקה בדיונות הצהוב והכחול
את הציור שהיא ציירה לי אני שומר עוד על הקיר
כוכב לבן יהלום אבן ספיר.

Saphir (Live-Auftritt)

Sie kam aus dem Dorf, aus einem warmen Haus in den Hügeln Jerusalems
Ich traf sie an der Küste der goldenen Dünen in der Wüste
Sieben Jahre arbeitete ich für sie, äußerlich ein Freund, innerlich ein Liebender
Sie gab mir von Zeit zu Zeit ihre Hand, aber niemals ihr Herz.
Als ich mich auf die Reise begab, band sie mir ein Armband um mein Handgelenk
Es war jahrelang bei mir, bis es zerriss und verloren ging
Das Bild, das sie mir malte, bewahre ich noch immer an der Wand auf
Weißer Stern, Diamant, Saphir.

Eines Tages erschien sie in meinem Zimmer, ein Quadratmeter groß
Ich hatte dort Platz für ein Einzelbett und einen Aschenbecher
Sie sagte, sie wolle Zuflucht, ich sagte: "Ja, natürlich"
Und in dieser Nacht brachen all ihre Dämonen über mich herein.
Und so stehe ich Nacht für Nacht hilflos vor ihr
Wenn sie wütend die wenigen Möbel verrückt
Und wieder Bilder von Wand zu Wand verschiebt
Weißer Stern, Diamant, Saphir.

Sie überschwemmt den Boden mit Wasser, sagt: "Es ist schmutzig hier, schmutzig"
Du stehst nur da und schaust zu, du bist so gleichgültig
Siehst den Schmutz nicht, trotz deiner Brille
Ich werde sie dir zerbrechen, du hast ja sowieso keine Augen mehr".
Danach verstummt sie, bittet mich, ihr zu vergeben, beginnt zu weinen
Schläft ein, weißes Licht umgibt ihr sanftes Gesicht
Wird es vorübergehen, wenn der Morgen wieder scheint?
Weißer Stern, Diamant, Saphir.

Eines Tages hinterließ sie eine Nachricht, sie glaube nicht, dass sie zurückkehren werde
Sie könne nicht hierbleiben und mein Herz brechen
Ich habe Geräusche im Kopf, schrieb sie, ich stehe in Flammen
Und ich habe keine Kraft, all diesen Schmutz zu beseitigen, den es gibt.
Such mich nicht, finde eine Frau, gründet eine Familie
Ich kehre ins Dorf zurück, vielleicht finde ich dort Ruhe
Sie verschwand, und in meinem Zimmer herrscht wieder Leere in der Luft
Ohne weißen Stern, Diamant, Saphir.

Jahre sind vergangen, ich weiß nicht, ob sie hier ist oder vielleicht verreist ist
Ob sie frei ist oder in sich selbst gefangen
Ob sie eine Familie hat, ob sie noch bei uns ist
Oder ob sie zu ihrem Stern zurückgekehrt ist, unseren Stern verlassen hat.
Wenn du sie siehst, sag ihr, ich erinnere mich an fast alles
Die Musik in den gelben und blauen Dünen
Das Bild, das sie mir malte, bewahre ich noch immer an der Wand auf
Weißer Stern, Diamant, Saphir.