אוטוביוגרפיה - איה כורם traduction en allemand

אוטוביוגרפיה

איה כורם
מילים ולחן: איה כורם

ב- 68' עזבתי את הבית
אחרי שהיה לנו ריב
הוא צדק כשאמר "הילדה לא שומעת",
אני צרחתי שהוא לא מקשיב
ועליתי למעלה לקחת מעיל
ורציתי לבחור לי תקליט
של ג'ניס או ג'ואן, אפילו היום,
אני לא מצליחה להחליט

לחצות את ויומינג לקח לי יומיים,
ואז איידהו ואז נוודה
כל הדרך בטרמפים שהצלחתי לתפוס,
קילומטר או שניים לבד
לקליפורניה הגעתי באמצע הלילה,
אחרי שבוע באותם הבגדים
ובחושך אני לא הצלחתי
לראות לא פרחים וגם לא ילדים

אחרי כמה ימים שביליתי ברחוב
פגשתי כמה בחורים
הם נראו לי בסדר והייתי רעבה,
אז הלכנו לאיפה שהם גרים
לאחד קראו ג'ורג' על שם הנשיא,
וחוץ ממנו היו שמה שניים
אחד שסחב נרתיק ריק של גיטרה,
השני ניסה לשלוח ידיים

הוא אמר שהאנשים הקטנים זה אני ואתה
הוא אמר שצריך לחפש את האמת,
לא ידעתי שאיבדנו אותה
ועד אז לא היה לי מושג
שתולים בי כאלו תקוות
ומאז עד היום לא מצאתי מקום,
לא קיבלתי את כל התשובות

מסתבר שהם גרו במן בית נטוש,
כנראה שעם עוד אנשים
וניגנו שם תקליט של ה"ג'פרסון איירפליין",
אני זוכרת שזה נראה לי מרשים
הייתה שם בלונדינית יפה
שהקריאה שירים של ג'ק קרואק בקול
אז לא ידעתי של מי השירים
אבל התביישתי לשאול

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

ג'ורג' נתן לי קצת לעשן
אבל אני לא רציתי לשכב
הוא התעצבן ואני קצת בכיתי,
כי רציתי למצוא חן בעיניו
הוא אמר שהאנשים הקטנים
נותנים את הכוח לאנשים הגדולים
אחרי כמה חודשים הוא גויס
ונפצע ומאז בכיסא גלגלים

עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב,
כדי שאמא תדע מה קרה
שרק לא תדאג לי ורק שתזכור
שגם היא פעם הייתה צעירה
וחתמתי למטה אהבה ושלום
ואת כל הדברים הטובים
ולאבא כתבתי תודה על הכל
ושאולי יום אחד הוא יבין

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

וכל המילים, וכל הסמלים,
כל הפרחים הנבולים
וכל הימים, כל הסמים,
כל השירים התמימים
וכל השנים, כל הפנים
וכל הבנים היפים ביותר
מלחמה לא קובעת עם מי כאן הצדק,
היא קובעת רק מי ישאר

הוא אמר שהאנשים הקטנים...

Autobiografie

Aya Korem
Text und Musik: Aya Korem

'68 verließ ich das Haus
Nachdem wir einen Streit hatten
Er hatte Recht, als er sagte: "Das Mädchen hört nicht",
Ich schrie, dass er nicht zuhörte
Und ich ging nach oben, um einen Mantel zu holen
Und ich wollte mir eine Platte aussuchen
Von Janis oder Joan, sogar heute,
kann ich mich nicht entscheiden

Wyoming zu durchqueren dauerte zwei Tage,
dann Idaho und dann Nevada
Die ganze Strecke per Anhalter, die ich erwischen konnte,
einen Kilometer oder zwei allein
In Kalifornien kam ich mitten in der Nacht an,
nach einer Woche in denselben Kleidern
Und im Dunkeln konnte ich nicht
weder Blumen noch Kinder sehen

Nach ein paar Tagen, die ich auf der Straße verbrachte,
traf ich ein paar Jungs
Sie schienen mir in Ordnung zu sein, und ich war hungrig,
also gingen wir dorthin, wo sie wohnten
Einer hieß George, nach dem Präsidenten,
und außer ihm waren noch zwei andere da
Einer trug einen leeren Gitarrenkoffer,
der zweite versuchte, handgreiflich zu werden

Er sagte, die kleinen Leute seien ich und du
Er sagte, man müsse die Wahrheit suchen,
ich wusste nicht, dass wir sie verloren hatten
Und bis dahin hatte ich keine Ahnung,
dass solche Hoffnungen in mich gesetzt wurden
Und seitdem bis heute habe ich keinen Platz gefunden,
habe ich nicht alle Antworten bekommen

Es stellte sich heraus, dass sie in einer Art verlassenem Haus wohnten,
wahrscheinlich mit anderen Leuten zusammen
Und sie spielten dort eine Platte von Jefferson Airplane,
Ich erinnere mich, dass es mir beeindruckend erschien
Da war eine schöne Blondine,
die laut Gedichte von Jack Kerouac vorlas
Damals wusste ich nicht, von wem die Gedichte waren,
aber ich schämte mich zu fragen

Er sagte, die kleinen Leute...

George gab mir etwas zu rauchen
Aber ich wollte nicht schlafen
Er wurde wütend, und ich weinte ein bisschen,
weil ich ihm gefallen wollte
Er sagte, die kleinen Leute
geben den großen Leuten die Macht
Nach ein paar Monaten wurde er eingezogen
und wurde verwundet und ist seitdem im Rollstuhl

Drei Wochen vergingen, und ich schickte einen Brief,
damit Mama wusste, was passiert war
Dass sie sich nur keine Sorgen um mich machen sollte und sich nur daran erinnern sollte,
dass auch sie einmal jung war
Und ich unterschrieb unten mit 'Liebe und Frieden'
und all die guten Dinge
Und Papa schrieb ich 'Danke für alles'
und dass er vielleicht eines Tages verstehen würde

Er sagte, die kleinen Leute...

Und all die Worte, und all die Symbole,
all die verwelkten Blumen
Und all die Tage, all die Drogen,
all die naiven Lieder
Und all die Jahre, all die Gesichter
und all die schönsten Jungs
Krieg entscheidet nicht, wer hier Recht hat,
er entscheidet nur, wer übrig bleibt

Er sagte, die kleinen Leute...