פגישה לאין קץ - Arik Einstein traduction en allemand

פגישה לאין קץ

כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עיני בך הלומות
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת והיא אומרת הא לך!

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת
שם רקיע לח את שיעולו מרעים
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים

ואני יודע כי לקול התוף
בערי מסחר חרשות וכואבות
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים

Begegnung ohne Ende

Denn du stürmst über mich, ewig werd ich dich bergen
Vergeblich baue ich dir eine Mauer, vergeblich setze ich Türen ein!
Meine Sehnsucht zu dir und zu mir deinen Garten
Und zu mir mein taumelnder Leib, ohne Hände!

Den Büchern nur die Sünde und du richtest
Plötzlich für immer, meine Augen in dich geschlagen
Wenn auf der Straße ein Kämpfer, blutend Himbeersonnen
Schlägst du mich zu Garben

Bete nicht zu denen, die zurückweichen vor der Schwelle
Allein werde ich sein in deinen Ländern, ein Wanderer
Mein Gebet bittet um nichts
Mein Gebet ist eines und es sagt: Hier für dich!

Bis an die Grenzen des Grams, bis zu den Quellen der Nacht
In eisernen Straßen, leer und lang
Mein Gott befahl mir, dich für deine Kinder
Aus meiner großen Armut Mandeln und Rosinen

Gut, dass deine Hand noch unser Herz fängt
Erbarme dich seiner nicht, wenn er müde rennt
Lass ihn nicht verdunkeln wie ein Zimmer
Ohne die Sterne, die draußen blieben

Dort glüht der Mond wie ein Schlachterkuss
Dort benetzt der Himmel seinen hustenden Donner
Dort wirft eine Sykomore einen Ast wie ein Tuch
Und ich werde mich verbeugen und ihn heben

Und ich weiß, dass zum Klang der Trommel
In Städten des Handels, stumm und schmerzend
Eines Tages werd ich fallen, noch mit verletztem Haupt
Unser Lächeln pflücken zwischen den Wagen

Bis an die Grenzen des Grams, bis zu den Quellen der Nacht
In eisernen Straßen, leer und lang
Mein Gott befahl mir, dich für deine Kinder
Aus meiner großen Armut Mandeln und Rosinen