Paroles et traduction דוד לביא - מבול

מבול

אם נשרוד את המבול הפעם
כל חיוך יהיה שונה, נגוע
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה
או עד סוף היום

למדנו לחכות ולוותר
ואיך להזהר מכל מילה

והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע
לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות

בחיוך פרוע
עוד אחזור לגבות חובות
לשבור חומות ולהעיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב
שמתנגן בשיר אחר

והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע
לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב

והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע
לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות

Downpour

If we survive the downpour this time
Every smile will be different, tainted
If I repeat this over and over
Stay twenty years
Or until the end of day

We have learned to wait and give up
And how to be careful with every word

And everything will freeze suddenly
If we have a moment
To stop on the corner
To embrace and leave
As if it were possible to know to let go
To love less

With a wild smile
I will come again to collect my debts
To break down walls and wake you up
Even though there's nothing more complete than the pain
That plays in another song

And everything will freeze suddenly
If we have a moment
To stop on the corner
To embrace and leave
As if it were possible to know to let go
To love

And everything will freeze suddenly
If we have a moment
To stop on the corner
To embrace and leave
As if it were possible to know to let go
To love less