Paroles et traduction Zohar Argov - מחרוזת: שם הרחק ביער

מחרוזת: שם הרחק ביער

שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב.
ולידו בדשא נפרטיזן שכב.
והוא שכב בלי נוע .
שוב אינו נרדם.
תלתלי זהב לו רוח תפזרם.
ולידו בדשא אמא שכולה.
בדמעות וצער .
לוחשת אומללה.
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע.
אך כדור עופרת בך בני פגע.
היה היתה לי אישה אשת חיל .
מהלכה ממני בדמי הליל.
לקחה איתה את בני הקטן.
את בני מחמדי.
יהונתן.
מי פילל פילל.
ומי מילל מילל.
שכזאת הקראני לעזאזל.
ילדי הרחובות .
רוגמים בי אבן.
קוראים לי שיכור .
ממרמרים את חיי.
אך למה ומדוע תשנאוני אחיי.
בגללך הבקבוק.
ליבי סדוק.
מי מילל מילל .
ומי פילל פילל שכזאת יקראני לעזאזל.
עמוק עמוק העצב בעיניים.
עמוק עמוק היין במרתף.
הלילה את ליבי אקרע לשתיים.
לך ולגביע הנוטף.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
בני אדם נולדו לסבול ולחייך.
בני אדם נולדו לשכוח וללכת.
כרוח הנושבת בשלכת .
דולף דולף הברז.
דולף ומילל.
אמרו עליי שנות אלף.
שנות אלף שבלב.
זמר ליבי נא לאילן .
זמר נא לעולם.
במרתפי יש רוח מיללת.
במרתפים אין אור בחלונות.
אבל אתה בוכה שם כמו ילד.
אבל אדם חולם שם חלומות.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
גם אתה אינך יודע מה הולך.
מתי ישנו מקום.
שבו עומדים מלכת.
שבו יתום העץ.
גם אני שלכת.
אמור .
אמור.
אמור.
אמור.

Medley: Far away in the forest

Far, far away in the forest stands an age-old oak.
And next to it, in the grass, lies a partisan.
And he lies motionless.
He no longer sleeps.
The wind blows about his golden locks.
And next to him, in the grass, lies a grieving mother.
In tears and sorrow.
Whispering in her misery.
I raised you, my son, and protected you from all harm.
But a bullet of lead struck you, my son.
Once upon a time, I had a wife, a woman of valor.
She left me in the dead of night.
She took my youngest son with her.
My beloved son.
Jonathan.
Who would have thought?
And who would have uttered?
That such a fate would befall me.
The street urchins.
They throw stones at me.
They call me a drunk.
They make my life bitter.
But why, my brothers, do you hate me?
Because of you, the bottle.
My heart is broken.
And who would have uttered?
And who would have thought that such a fate would befall me.
Deep, deep is the sorrow in my eyes.
Deep, deep is the wine in the cellar.
Tonight, I will tear my heart in two.
For you and for the dripping goblet.
Do not ask me, my God.
Do not ask me how.
Men are born to suffer and to smile.
Men are born to forget and to walk away.
Like the wind that blows through the fallen leaves.
The faucet drips.
Drips and wails.
They have said a thousand years about me.
A thousand years in my heart.
Sing, my heart, to the tree.
Sing to the world.
In my cellars, a spirit wails.
In the cellars, there is no light in the windows.
But there you weep like a child.
But there a man dreams dreams.
Do not ask me, my God.
Do not ask me how.
You, too, do not know what is happening.
When will there be a place?
Where kings stand still.
Where the orphan tree?
I too am fallen leaves.
Say.
Say.
Say.
Say.