כלניות - חוה אלברשטיין traduction en allemand

כלניות

הערב בא, שקיעה בהר יוקדת
אני חולמת ורואות עיני:
הגייאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.

את הפרחים לצרור היא תלקט לה
ובשבילים המתכסים בטל
אל אמא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה
אבל כלניות תמיד תפרחנה
סופות לרוב תהמנה ותסערנה
אבל כלניות תמיד תבערנה

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עוברות שוב השקיעה יוקדת
הנערה גדלה יפתה בלי די
היא אל הגיא עם בחיר ליבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא

מושיט אליה בחיר ליבה ידיים
והיא צוחקת וטלולה מטל
אליו לוחשת בין הנשיקותיים
הבט נא מה הוספתי פה בסל

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שבועות האהבה הוי תשכחנה
אבל תמיד כלניות תפרחנה
כי השבועות כלות כמו עשן הן
אך רק כלניות תמיד אותן הן

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגן יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

וכשקוראת הנערה אליה:
"הביטי סבתא מה הבאתי לך,"
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.

Anemonen

Der Abend kommt, ein Sonnenuntergang brennt auf dem Berg
Ich träume und meine Augen sehen:
Das Tal hinab steigt ein kleines Mädchen
Und im Feuer der Anemonen glüht das Tal.

Die Blumen für einen Strauß wird sie sich pflücken
Und auf den Wegen, die sich mit Tau bedecken
Zu Mama eilt sie und ruft ihr zu:
Schau, was ich dir im Korb gebracht habe!

Anemonen, Anemonen,
Rötliche Anemonen, glutrot.
Anemonen, Anemonen,
Tautropfenbenetzte, anmutige Anemonen.

Sonnenuntergänge am Berg werden brennen und verblassen
Aber Anemonen werden immer blühen
Stürme werden oft toben und wüten
Aber Anemonen werden immer glühen

Anemonen, Anemonen,
Rötliche Anemonen, glutrot.
Anemonen, Anemonen,
Tautropfenbenetzte, anmutige Anemonen.

Jahre vergehen, wieder brennt der Sonnenuntergang
Das Mädchen wuchs heran, wurde unermesslich schön
Sie steigt ins Tal mit dem Erwählten ihres Herzens hinab
Und wieder blühen Anemonen im Tal

Der Erwählte ihres Herzens streckt ihr die Hände entgegen
Und sie lacht, benetzt vom Tau
Ihm flüstert sie zwischen den Küssen zu:
Schau doch, was ich hier im Korb hinzugefügt habe

Anemonen, Anemonen,
Rötliche Anemonen, glutrot.
Anemonen, Anemonen,
Tautropfenbenetzte, anmutige Anemonen.

Liebesschwüre, ach, sie werden vergessen werden
Aber immer werden Anemonen blühen
Denn die Schwüre vergehen wie Rauch
Doch nur Anemonen sind immer dieselben

Anemonen, Anemonen,
Rötliche Anemonen, glutrot.
Anemonen, Anemonen,
Tautropfenbenetzte, anmutige Anemonen.

Jahre vergingen, ein Sonnenuntergang brennt auf dem Berg.
Das Mädchen ist schon Großmutter, mein Freund.
Sieh, schon steigt ihre Enkelin ins Tal hinab
Und wieder blühen Anemonen im Tal.

Und als das Mädchen ihr zuruft:
"Schau, Oma, was ich dir gebracht habe,"
Vor Lachen und Tränen strahlen ihre Augen
Und sie erinnert sich an ein vergessenes Lied:

Anemonen, Anemonen,
Rötliche Anemonen, glutrot.
Anemonen, Anemonen,
Tautropfenbenetzte, anmutige Anemonen.

Ja, die Generationen kommen und gehen ohne Ende
Doch für jede Generation gibt es eine Anemone und ein Lied.
Selig der Mensch, wenn zwischen Stürmen und Donner
Die Anemone für ihn blühte, für ihn nur einmal.