Paroles et traduction חוה אלברשטיין - כלניות

כלניות

הערב בא, שקיעה בהר יוקדת
אני חולמת ורואות עיני:
הגייאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.

את הפרחים לצרור היא תלקט לה
ובשבילים המתכסים בטל
אל אמא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה
אבל כלניות תמיד תפרחנה
סופות לרוב תהמנה ותסערנה
אבל כלניות תמיד תבערנה

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עוברות שוב השקיעה יוקדת
הנערה גדלה יפתה בלי די
היא אל הגיא עם בחיר ליבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא

מושיט אליה בחיר ליבה ידיים
והיא צוחקת וטלולה מטל
אליו לוחשת בין הנשיקותיים
הבט נא מה הוספתי פה בסל

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שבועות האהבה הוי תשכחנה
אבל תמיד כלניות תפרחנה
כי השבועות כלות כמו עשן הן
אך רק כלניות תמיד אותן הן

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגן יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

וכשקוראת הנערה אליה:
"הביטי סבתא מה הבאתי לך,"
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.

Anemones

The evening comes, sunset ablaze in the mountain
I dream and my eyes see:
A young girl descends to the gorge
And the gorge glows with the fire of anemones.

She'll pick the flowers into a bouquet
And on the paths covered with dew
She hurries to her mother and calls out to her:
Look what I brought you in my basket!

Anemones, anemones,
Anemones are reddish, reddish
Anemones, anemones,
Lovely, waving anemones.

Sunsets will burn and die out on the mountain
But anemones will always bloom
Storms will often rage and rage
But anemones will always burn

Anemones, anemones,
Anemones are reddish, reddish
Anemones, anemones,
Lovely, waving anemones.

Years pass, the sunset is blazing again
The girl grows up beautiful beyond compare
She descends to the gorge with her beloved
And again anemones bloom in the gorge

Her beloved reaches out his hands to her
And she laughs and is dewy with dew
She whispers to him between kisses
Look what I've added to the basket

Anemones, anemones,
Anemones are reddish, reddish
Anemones, anemones,
Lovely, waving anemones.

Weeks of love, oh, they will be forgotten
But anemones will always bloom
For the weeks end up like smoke
But only anemones are always the same

Anemones, anemones,
Anemones are reddish, reddish
Anemones, anemones,
Lovely, waving anemones.

Years have passed, the sunset is blazing on the mountain.
The girl is already a grandmother, my dear.
Now her granddaughter goes down to the garden
And again anemones bloom in the gorge.

And when the girl calls to her:
"Look, Grandma, what I brought you,"
Her eyes shine with laughter and tears
And she remembers a forgotten song:

Anemones, anemones,
Anemones are reddish, reddish
Anemones, anemones,
Lovely, waving anemones.

Yes, the generations come and go endlessly
But every generation has its own anemone and song.
Blessed is the man if among the storms and thunder
The anemone blossomed for him, just once.