Paroles et traduction חוה אלברשטיין - Mirdaf

Mirdaf

ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף,
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף.
היא את אויביה תשיג, אך אויביה
הם לא ילכדוה בכף.
זו הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף.
היא יראה,
אבל כמו לא היתה כלל מודאגת
תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא.
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות.

Mirdaf

A good land whose honey runs
Yet, blood flows like water in its brooks.
A land whose mountains are of copper
But its troubles are iron.
A land whose pursuit is its story,
Two thousand pages and still another page,
Until it burns
Soon all of its lungs' oxygen
Due to the pursuit's race.

A land whose enemies will pursue it
And it will pursue its enemies in pursuit.
It will catch its enemies, but its enemies
Will not be captured by its hand.
This one who sees her life from afar
Hanging like a fluttering leaf.
She fears,
But as if she were not worried at all
Will wait until the end of the pursuit.

The end of the pursuit is hidden in a ravine
And hides its face in a hiding place, a hiding place,
But to its end it will come like the sun
Which will come from the east.
Then no more mothers will mourn
Nor fathers over their sons,
Yes, it will come
And our feet will not get tired until then
To pursue in the footsteps of hope.