אני וסימון ומואיז הקטן - Live - יוסי בנאי traduction en allemand

אני וסימון ומואיז הקטן - Live

ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים
אני חוזר אל הצבעים והקולות
אל העיניים התמימות והגדולות
אני חוזר אל השכונה אל עץ התות
אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

אני זוכר קולנוע רקס ביומיות
ומרחוק פעמונים של כנסיות
ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים
לעוף איתן רצינו עד לעננים
ובגן השעשועים על נדנדות
נשבענו אמונים לכל הילדות
שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות
המלחמות היו אז לא אמיתיות
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

בנעלי שבת עם כובע של בארט
ובעברית יפה עם עין ועם חית
דהרנו על ענן עשוי מכריות
ובאקדח פקקים הטבענו אוניות
הייתי טרזן, וסימון ארול פלין
ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין
ובלילות החורף הקרים מאוד
היינו מתכסים בכל החלומות
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה
מסימון לא שומעים אפילו לא מילה
ומואיז הקטן לאן הוא נעלם
וגם קולנוע רקס כבר לא קיים
אבל אני כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן.

Ich und Simon und der kleine Moishe - Live

Und manchmal, wenn ich so allein bin,
kehre ich zurück zu den Gassen meiner Kindheit,
zu den Jugendjahren, die mit der Zeit verschwanden,
zu meinen alten Freunden von damals.
Ich kehre zurück zu den Farben und Klängen,
zu den naiven und großen Augen,
zurück ins Viertel, zum Maulbeerbaum,
zu einem roten, roten Drachen am Faden.
Wir waren Kinder, und es ist lange her,
ich und Simon und der kleine Moishe.

Ich erinnere mich an das Rex-Kino in der Mittagshitze,
und von ferne die Glocken der Kirchen,
und wie wir Tauben über Dächer jagten,
um mit ihnen zu den Wolken zu fliegen.
Und auf dem Spielplatz an den Schaukeln
schworen wir Treue für die gesamte Kindheit.
Wir spielten Verstecken, Reiter und Kreisel,
die Kriege waren damals nicht echt.
Wir waren Kinder, und es ist lange her,
ich und Simon und der kleine Moishe.

In Sonntagsschuhen und einem Baskenmütze,
und mit schönem Hebräisch mit Ajin und Chet,
rasten wir auf einer Wolke aus Kissen,
und mit Korkpistolen versenkten wir Schiffe.
Ich war Tarzan und Simon Errol Flynn,
und der kleine Moishe sprang wie Gunga Din.
Und in den kalten Winternächten
hüllten wir uns in alle Träume.
Wir waren Kinder, und es ist lange her,
ich und Simon und der kleine Moishe.

Jahre sind vergangen, die Stadt ist nun groß,
von Simon hört man kein einziges Wort,
und der kleine Moishe – wo ist er geblieben?
Auch das Rex-Kino gibt es nicht mehr.
Doch wenn ich so allein bin, kehre ich zurück,
zu den Gassen meiner Kindheit,
zu den Jugendjahren, die mit der Zeit verschwanden,
zu meinen alten Freunden von damals.
Wir waren Kinder, und es ist lange her,
ich und Simon und der kleine Moishe.