Paroles et traduction מאיר אריאל - מדרש יונתי

מדרש יונתי

שאלו על לב ירושלים
שאלוה לשלומה -
אבנים בלב ירושלים
כיכר השוק הומה.

בשקרים ועוול מתעטפת
לרגל מלאכת החומה
אך מבעד לצעיף נשקפת
עירנו עירומה.

שלא רודפת צדק צדק
לא רוצה שלום
כי אין שלום בלי צדק
- רק למה באנו הלום?
- החלמנו חלום?
- הניקץ היום?

יונתי שוב בחגווי הסלע
מרטט הנץ מעל -
ובסתר מדרגה לבלע
נפער פי הנפתל

זה - ארצות הים מאחורינו
אנחנו תשוקתם.
זה - הארצות שמסביבנו
אנחנו זימרתם.

זו - אותה השיירה בדרך
הפונה לים.
דולק בעקבותיה מלך
מרוח בדם,
מידבר, חייתו - גם,
עלינו הם כולם.

איך ירושלים מתיפייפת
ורוקדת ברבים -
משתתפת בטח משתפשפת
עוטיה על עדרים.

שאלו בפילפולי שריה
לא שיעור ולא קומה
רק גפרור חסר בין חצריה
וכל חצר הומה.

וכבר היינו בתנור,
עכשיו על המחבת.
מתפמפמים כבוד שכור,
- מתפצפצים מעט,
- נשרפים כמעט,
- נצרפים לאט.

מה לך כל כך נמרץ שלוח
להתגרד על הסכין?
די כבר תן גם לסכין לנוח -
כן, רד מהסכין.

ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?

הוא מאמא מאמא אדמה
הו מאמא אדמה.
הוא מאמא מאמא אדמה,
- אדמה אדמתי!
- עד מותי!
עד מה אדמ- תי.

אל תעוררו ואל תעירו
שנאה שלא תחפץ.
רק תצא אותה כבר לא יחזירו
לא רב לא שר לא שץ.

מישהו עוד יתעורר עלינו
כמקיץ מחלומו:
נימחה אנחנו ושללינו
נשקע בתהומו.

לו רק הראיני את מראיך,
השמיעני קולך.
אמת וצדק בשעריך,
- זה נאווה מראך!
- זה ערב קולך!
- חן בעיני דודך!

Midrash Yonati

Oh, ask for Jerusalem's heart,
Ask about her welfare;
Stones in Jerusalem's heart,
The marketplace square bustles.

She wraps herself in deceit and wrongdoing,
To carry out the task of building the wall,
But through the veil, we see through,
Our city, all bare.

Who does not pursue justice, justice
Does not want peace
Because there is no peace without justice
- Why did we come here?
- Did we dream a dream?
- Is the day dawning?

My dove is again in the clefts of the rock,
The hawk hovers over it;
And in the hiding place of the stairs, for destruction,
The mouth of the wicked opens.

This land—the sea-countries are behind us,
We are their desire.
This land—the countries that surround us,
We are their song.

This land—the same caravan on the way,
Turning to the sea.
In its wake, a king hotly pursues,
His spirit inflamed,
The desert, its beast—too,
They are all upon us.

How Jerusalem is beautified,
And dances among the multitude;
Taking part, surely rubbing herself
Against her flocks.

Ask by her leaders' casuistry,
No measure or stature
Just a missing match in her courtyards,
And every courtyard buzzes.

And we have already been in the oven,
Now on the griddle.
We swell with drunken pride,
- We sputter a little,
- We almost burst,
- We are annealed slowly.

Why are you so vigorously eager,
To scratch yourself on the knife?
Enough already, give the knife a rest too
Yes, get off the knife.

And you already know how to do the sabbatical year properly,
As you rush off to grab even more land?
With questionable deceit, with suspected robbery, under cover of darkness,
With the immunity of a governor? Is this redemption? Is this her glory?
Like a thief in the underground of Judea?
And to whom will you sell your "field" in the sabbatical year,
Or maybe you will convert to Islam or Christianity for a year?
And before whom will you feign innocence, Sabbatical year after Sabbatical year,
While the land beneath you is enslaved like a captive maid?
In whose eyes does this find favor? You take land,
You do not give redemption. Or perhaps your fingers
Are very, very, very, very, very tight,
Trained to relax? A skill to release?
Practiced to let go?

He is Mother Earth, Mother Earth,
Oh, Mother Earth.
He is Mother Earth, Mother Earth,
- My earth! My earth!
- Until my death!
How long my earth-iness.

Do not stir up or awaken
Hatred that will not be desired.
Only let her out, she will never be returned,
Not by a rabbi, not by a minister, not by a cantor.

Someone will yet awaken upon us,
As one starting from his sleep;
We and our spoil shall be destroyed,
We shall sink into the abyss.

If you would but show me your countenance,
Let me hear your voice.
Truth and justice in your gates,
- This is the beauty of your countenance!
- This is the sweetness of your voice!
- Grace in the eyes of your beloved!