Paroles et traduction מתי כספי - היא חזרה בתשובה

היא חזרה בתשובה

אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים -
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.

עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.

שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.

מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.

מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.

וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.

והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים, לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.

She Returned to Repentance

So I fell with a thud, a wail in my throat
They said she too had returned to repentance:
Righteous men teach her the laws of the fearful -
She will no longer return to visit my sinful fields.

She is wrapped all over, without a tiny crack
The whiteness of her breasts is covered in a garment of modesty.
Her delicate ankle in the long tassel
On the smoothness of her thigh, he is wrapped in blessing.

Her long hair, flowing down
Is gathered and lowered and is now imprisoned
In a kerchief that sighs in its depths
And the rabbi says it must be cut.

Her gaze is of a different light, no longer sparks and lightning.
Her tongue is silenced, which knew pleasures
And her soft lips move in prayer.
I feel like crying for myself, for her.

How happy the booklet is that her hand holds
With the agility of fingers that have no measure
She will leaf through its pages, turn its pages.
The One who is enthroned on high is surely standing up.

And now she has been brought out to the market place for a match
And I, robbed, cheated, and wronged
Secular to the point of pain, and loving as before
They have left me out of the competition.

And she will not come again, sneaking in quietly
Between my soft sheets, for the joy of Sabbath
And I, the wretch, what more can I say
If I had an answer, then I'd return.