חוף - Sivan Talmor traduction en allemand

חוף

אתה לי עץ, אתה אי של שקט,
אתה אדמה, אתה תבונה.
אתה החוף, אדמה בטוחה,
אתה סלעים, אתה יד חמה.
אתה המדבר כשאני שיטפון,
אתה המגדל כשכולי סערה.
אתה הצל ביום חמסין, נשימה קלה,
אתה רוח טובה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.

איך לימדת אותי להתמסר לשחרור השליטה,
לשחרור מחשבה, אין היום אין מחר.
לשחרר אחיזה של הגוף, זכרונות, כאבים
ומכות שהיו בעבר.
וראית אותי בעיניים צלולות,
העיניים כחולות, רטובות מעוד סופה שחלפה.
איך פירקת לאט חומות שבניתי,
סכרים שפתחת, השארת אותי נקייה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.
...
הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי
את עצמי.

Ufer

Du bist für mich ein Baum, du bist eine Insel der Ruhe,
du bist Erde, du bist Weisheit.
Du bist das Ufer, sicherer Boden,
du bist Felsen, du bist eine warme Hand.
Du bist die Wüste, wenn ich eine Flut bin,
du bist der Leuchtturm, wenn ich ganz Sturm bin.
Du bist der Schatten an einem heißen Tag, ein leichter Atemzug,
du bist guter Wind.

Du hast mir die Dunkelheit erhellt
beim Sonnenaufgang.
Du hast mich festgehalten,
kurz vor dem Fall.
Als ich alles zerbrach, bist du nicht geflohen, du standst vor mir.
Du hast mir in die Augen geschaut, mich erinnert, wer ich bin.

Wie du mich gelehrt hast, mich dem Loslassen der Kontrolle hinzugeben,
dem Loslassen der Gedanken, kein Heute, kein Morgen.
Den Halt des Körpers zu lösen, Erinnerungen, Schmerzen
und Schläge, die in der Vergangenheit waren.
Und du sahst mich mit klaren Augen,
die Augen blau, nass von einem weiteren Sturm, der vorüberzog.
Wie du langsam die Mauern abbrachst, die ich gebaut hatte,
Dämme, die du geöffnet hast, mich rein zurückgelassen hast.

Du hast mir die Dunkelheit erhellt
beim Sonnenaufgang.
Du hast mich festgehalten,
kurz vor dem Fall.
Als ich alles zerbrach, bist du nicht geflohen, du standst vor mir.
Du hast mir in die Augen geschaut, mich erinnert, wer ich bin.
...
Du hast mir die Dunkelheit erhellt
beim Sonnenaufgang.
Du hast mich festgehalten,
kurz vor dem Fall.
Als ich alles zerbrach, bist du nicht geflohen, du standst vor mir.
Du hast mir in die Augen geschaut, mich erinnert
an mich selbst.