Paroles et traduction רביד פלוטניק feat. ג'ימבו ג'יי - סמוראי

סמוראי

מכה למעלה מכה למטה
מדיטציה ואורייתא
אצלנו קיבלת מה נתת
אומנות המלחמה שמקדשת ת'מילה כמו את החרב, יגעת מצאת, תאמין

שומע את הרוח שורקת דרך העצים
רואה את האמת עוברת דרך חריצים
הפסדים ונצחונות, סמוראי, אלה החיים
אנחנו נשמות שמחפשות תתדרים הנכונים
וכולנו תלמידים, הכל זה שיעורים

מכה קדימה מכה אחורה
מניאק מי יסתום את הג'ורה
מסרב לראות אפור
בונה תתפאורה במטאפורה

מתקשר עם עולמות עליונים דרך מילים שחוצבות את דרכן מהסלע
כשהבריאה מתקשרת עם התודעה שלי, מראה לי את פניה אז אני מראה לה
את פניי, עדיין קם בבוקר ואומר מודה אני, כולם אחריי
ואומר לעצמי - אתה תלמיד, אתה סמוראי

גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות
השחזתי חרב, אלף לילות
אין בי שום ספק אין אולי
אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי

הכל לפי תורת הסמוראי, הכל אצלי מעצם נעוריי
הקול אצלי בראש חפר ת'בור עמוק עמוק
ולא נתן לחלומות להיגמר נשאר רק להודות לרוח מעליי
אני רוצה להאמין שאני ראוי, אני זכאי
שווה בין שווים אין מעליי או מתחתיי
עדיין לא הפכתי מוזיקאי פוליטיקאי
דם חריף בעורקיי, יש לי מנטור מרוקאי
אני ואתה נשנה את העולם
בלילות אני מרחף בין הגגות ונעלם
אל השמיים, פעמיים כי טוב הוצאתי קיטור
לא עליתי כיתות, פיתחתי שיטות,
זרעתי בדמעה קצרתי בשמחה קיבלתי את עול המלאכה
וואלה, ברכה מן אללה, המשכתי לכתוב
דבקתי בתורת המלחמה הנשמה שלי בוערת והנפש שלי חיה
היום אני פותח את הפה ואז חותך עם המילים שלי
בצומת הקרבות אני עובר בין עולמות
תמיד בעומק המצולות אני מגשים את החלומות
אם נראה את היקום כידיים מושטות
נתפוצץ כאילו מחכות 72 בתולות

שומע,
היה איתי אחד ביסודי שהתאמן בקראטה
(אוקיי)
ובי"ב הוא כבר היה אלוף הארץ, או משהו כזה
וכשבאו להתחיל איתו מכות הוא היה בורח
(מה?)
ומתתי לראות אותו קובר אותם
שאלתי "איך תה לא מחזיר?" והוא ענה לי
(נו?)
את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר
ואת מה שאני הייתי עושה לו - הוא לא היה שוכח

(בואנה אחלה משפט)
ואנחנו גם כאלה קצת
שנים שהתאמנו בלירות את המילים הכי מהר על אוטומט
רק כדי לומר אותן לאט, רק כדי לומר מעט
אין מילים סתם, אפשר לקבור נשמה של בנאדם באבחת מילה אחת
(באבחת מילה אחת)

אז דווקא כי הגענו לאן שרצינו נמשיך להתייצב לאימונים
נפלס לנו תדרך ונתמיד, נזיע, נירק דם
ואף לא נביט אל השעון
לא נשאל לתוצאה, נסמוך על השיטה
נלך כדי לחזור כמו פזמון
כמו הילד שברח מהתגרה ההיא עטור בניצחון

Samurai

Strike up and strike down
Meditation and study
With us, you receive what you give
The art of war that sanctifies the word like the sword, you toiled, you found, believe

I hear the wind whistling through the trees
I see the truth passing through cracks
Losses and victories, samurai, that's life
We are souls searching for the right frequencies
And we are all students, everything is lessons

Strike forward, strike back
Maniac, who will stop the flow
I refuse to see gray
I build the scenery in a metaphor

I communicate with higher realms through words that carve their way out of the rock
When creation communicates with my consciousness, it shows me its face, so I show it
My face, I still get up in the morning and say thank you, everyone after me
And I say to myself - you are a student, you are a samurai

Even if I brought tears, blood, and tears
I sharpened my sword, a thousand nights
There is no doubt in me, no maybe
I am still a burning fire, still a samurai

Everything according to the samurai code, everything in me from my youth
The voice in my head dug a deep, deep hole
And it didn't let my dreams end, all that's left is to thank the spirit above me
I want to believe that I am worthy, that I am entitled
Equal among equals, there is no above or below me
I still haven't become a political musician
Hot blood in my veins, I have a Moroccan mentor
You and I will change the world
At night I float between the roofs and disappear
Into the sky, twice as good, I let off steam
I didn't advance grades, I developed methods,
I sowed in tears, reaped in joy, I accepted the burden of work
Walla, a blessing from Allah, I continued to write
I adhered to the theory of war, my soul burns and my spirit lives
Today I open my mouth and then cut with my words
At the crossroads of battles, I pass between worlds
Always in the depths of the abyss, I fulfill my dreams
If we see the universe as outstretched hands
We'll explode like 72 virgins are waiting for us

Listen,
There was a guy in elementary school who trained in karate
(Okay)
And in high school, he was already the national champion, or something like that
And when they came to pick a fight with him, he would run away
(What?)
And I wanted to see him bury them
I asked, "How come you don't fight back?" and he answered me
(So?)
What he did to me, I don't remember
And what I would have done to him - he would never forget

(Wow, great line)
And we're a bit like that too
Years of training ourselves to spit out the words as fast as possible on autopilot
Only to say them slowly, only to say a few
There are no vain words, you can bury a person's soul with a single word
(With a single word)

So precisely because we got where we wanted to go, we will continue to show up for training
We will even out our path and persevere, we will sweat, we will spit up blood
And we will not even look at the clock
We will not ask about the result, we will trust the method
We will go in order to return like a chorus
Like the kid who ran away from that fight, adorned with victory