הסכין הרובה והאבן - שלמה ארצי traduction en allemand

הסכין הרובה והאבן

הסכין, הרובה והאבן,
הם כללי המלחמה", אמרת.
"האהבה, האם היא כואבת
מה כללי האהבה?" שאלת.
היה קיץ, עמדנו שם ליד הים,
והשמש בכחול טבעה.
על כל מה ששאלת אותי,
לא חזרתי אלייך בתשובה.

"אולי נלך לישון עכשיו,
אולי מחר יעבור הזעם,
אולי שמי הים התיכון", אמרת,
"יהפכו לשמיים של פעם
ואתה שוב תאהב אותי,
ואתה שוב תאהב אותי."

פירירים, לא עניתי לך...

כשחזרנו ראינו ארנבת,
"איזו עיר משונה", אמרת.
אז גזרנו שיער, את אוהבת
להראות כמו ילדה קטנה.
כששכבנו שמענו רכבת,
"לונדון עיר רחוקה", אמרת.
על כל מה ששאלת אותי,
לא חזרתי אלייך בתשובה.

"אולי נלך לישון עכשיו,
אולי מחר יעבור הזעם,
אולי שמי הים התיכון", אמרת,
"יהפכו לשמים של פעם
ואתה שוב תאהב אותי,
ואתה שוב תאהב אותי."

פירירים, לא עניתי לך...

"אולי נלך לישון עכשיו,
אולי מחר יעבור הזעם,
אולי שמי הים התיכון", אמרת,
"יהפכו לשמים של פעם
ואתה שוב תאהב אותי,
ואתה שוב תאהב אותי."

Das Messer, das Gewehr und der Stein

„Das Messer, das Gewehr und der Stein,
das sind die Regeln des Krieges“, sagtest du.
„Die Liebe, tut sie weh?
Was sind die Regeln der Liebe?“, fragtest du.
Es war Sommer, wir standen dort am Meer,
und die Sonne ertrank im Blau.
Auf alles, was du mich fragtest,
gab ich dir keine Antwort.

„Vielleicht gehen wir jetzt schlafen,
vielleicht vergeht morgen der Zorn,
vielleicht werden die Himmel des Mittelmeers“, sagtest du,
„wieder zu den Himmeln von einst
und du wirst mich wieder lieben,
und du wirst mich wieder lieben.“

Piyririm, ich antwortete dir nicht...

Als wir zurückkamen, sahen wir einen Hasen,
„Was für eine seltsame Stadt“, sagtest du.
Dann schnitten wir Haare, du liebst es,
wie ein kleines Mädchen auszusehen.
Als wir lagen, hörten wir einen Zug,
„London ist eine ferne Stadt“, sagtest du.
Auf alles, was du mich fragtest,
gab ich dir keine Antwort.

„Vielleicht gehen wir jetzt schlafen,
vielleicht vergeht morgen der Zorn,
vielleicht werden die Himmel des Mittelmeers“, sagtest du,
„wieder zu den Himmeln von einst
und du wirst mich wieder lieben,
und du wirst mich wieder lieben.“

Piyririm, ich antwortete dir nicht...

„Vielleicht gehen wir jetzt schlafen,
vielleicht vergeht morgen der Zorn,
vielleicht werden die Himmel des Mittelmeers“, sagtest du,
„wieder zu den Himmeln von einst
und du wirst mich wieder lieben,
und du wirst mich wieder lieben.“