Shlomo Artzi - לב שבור לרסיסים - traduction des paroles en anglais

Paroles et traduction Shlomo Artzi - לב שבור לרסיסים




לב שבור לרסיסים
Shattered Hearted
ושבוע אחרי שבוע הם ניגנו על פי לוח,
And week after week, they played their setlist,
פעם אחת בעיר זרה ופעם בכפר.
Sometimes in a strange city, sometimes in a village.
עלו על הבמה, שטפו כמו ים, נשבו כמו רוח.
They came onstage and flooded like a sea, blew like the wind.
ניצוץ אחד מדליק מדורת הצלחה.
A single spark can light the bonfire of success.
ובאותה שנה הבאתי לך תקליט,
And that year I brought you a record,
גברים עושים דברים כלל לא הגיוניים,
Men do foolish things.
הלהקה מילאה מרתף בתחנה המרכזית,
The band filled a basement in the central station,
מילאנו את הראש בחלומות פגזיים.
We filled our heads with explosive dreams.
אני כלל לא בטוח שפעם זה קרה לנו,
I'm not sure it ever happened to us,
הכל כמו סרט שאינו חיים, כמו עוף דמיוני,
Everything is like a movie that's not real life, like a figment of the imagination,
היו לנו באהבה שלנו רגעים בנאליים,
There were banal moments in our love,
במלחמות היו לנו כמה נידונים.
There were a few casualties in our wars.
רק אז ביום שישי הרגשנו צורך לרקוד, אבל,
Only then, on Friday, did we feel the need to dance, but
"איפה רוקדים?" שאלת אותי.
"Where should we dance?" you asked me.
בתחנה המרכזית, בתוך מרתף מחורבן,
In the central station, in a dilapidated basement,
נשמע אותם אז ישבר לנו הלב לרסיסים.
Let's listen to them until our hearts shatter.
הם ניגנו זה הכל,
They played, that was all,
למדנו את הקצב,
We learned the rhythm,
שלשה ימים בתוך מרתף הרוס כמו שדה קרב.
Three days inside a basement as ruined as a battlefield.
שם למדנו לרקוד,
That's where we learned to dance,
כי אסור היה בבית הספר,
Because it wasn't allowed in school,
רקדנו עד שמישהו יפול על ברכיו.
We danced until somebody fell to their knees.
עד שמישהו ירגיש כאב,
Until somebody felt pain,
עד שמישהו יגיד אני קם ועוזב.
Until somebody said I'm getting up and leaving.
שנות השישים התנפנפו להם כמו הקוקו שלך ברוח,
The 1960s blew like your bangs in the wind,
מהתיכון לשדה הקרב, משם לאיזה באר מרוחק,
From high school to the battlefield, from there to some distant spring,
אני יושב סופר 20 שנה, רקדן פצוע,
I sit here counting 20 years, a wounded dancer,
מרוב יאוש, מרוב חידות, מרוב אף אחד.
Driven by desperation, by riddles, by nobody.
ושנה אחרי שנה הבאתי לך תקליט,
And year after year, I brought you a record,
כמו מתנה קטנה במקום לאמר מילים,
As a little gift, instead of saying the words,
הלהקה ניגנה שם עד שהשוטרים אמרו: "מספיק",
The band kept playing there until the cops said: "Enough is enough",
עד שהלב שלנו שם נשבר לרסיסים.
Until our hearts there shattered.
הם ניגנו זה הכל...
They played, that was all...
אני קם ועוזב בלילה, כפות בתוך פיג'מה,
I get up and leave at night, my feet in pajamas,
גם בקיטש יש שמץ של אמת, הכל הולך.
Even kitsch has a hint of truth, everything goes.
אני משאיר לך את הבית, את הלב השארתי שם,
I'm leaving you the house, I left my heart there,
שבור לרסיסים, מוטל, ליד ליבך.
Shattered, lying next to yours.
הם ניגנו זה הכל...
They played, that was all...





Writer(s): רנרט עדי, ארצי שלמה


Attention! N'hésitez pas à laisser des commentaires.